מצוות ברית מילה | פרשת תזריע

תפילה ליולדת, תינוק ישן, תפילה ללידה קלה, תפילה להריון

תקציר: ראש ישיבת ברסלב על פרשת השבוע מדבר בעניין מעלת מצוות מילה, ועשיית המצוות בשמחה כמה בונוסים וכמה טוב צומח בין העושה מצווה למהדר בה בשמחה !

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת תזריע.
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

מצוות ברית מילה | פרשת השבוע תזריע

וזהו (ויקרא יב-יג) "וביום השמיני ימול".
איתא במדרש תנחומא (כאן, ה) אין כתיב שם שיוציא הוצאות על המילה.
בוא וראה כמה ישראל מחבבין את המצוות, שהם מוציאים הוצאות (ועושים סעודה חשובה ומכובדת) כדי לשמור [ולחזק ולחבב] את המצוות ולשמוח בהם.

שמחת המצוות

אמר הקב"ה: אתם משמרים את המצוות ושמחים בהם, אני מוסיף לכם שמחה [בגשמיות ורוחניות] שנאמר (ישעיה הכט-יט) ויספו ענוים בה', שמחה. וגו'.
וביאר בספר ביאור האמרים וז"ל יבואר במה דאיתא בזוה"ק לבושין דגן עדן התחתון.. ממעשה המצוות.
ולבושין דגן עדן העליון.. מכוונת המצוות ושמחתו בהם (א"ה הוא בזוה"ק פרשת ויקהל, דף רי.).

וז"ל לבושין דאתלבשין בהו צדיקיא בגן עדן דלתתא – אלין מעובדין טבין דעביד בר נש בהאי עלמא בפקודי דאורייתא.
וכד סלקא נשמתא [לגן עדן העליון] אזדמן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין, דאינון מרעותא, וכוונה דלבא באורייתא, ובצלותא.

וזהו "אתם משמרים.." (פי' במעשה) "ועוד תשמחו בהם" (פי' שאתם שמחים בכוונה) "לכן אני מוסיף לכם שמחה" חוץ מהשכר המגיע לכם על המעשה.
ושמחה – היינו אור, כמ"ש (משלי יג-ט) אור צדיקים ישמח.

מצוות ברית מילה

ועוד איתא בתנחומא (פרשת תצוה-א) אמר רשב"י בוא וראה שאין חביב לפני האדם יותר מבנו, והוא מל אותו, וכ"כ למה? א"ר נחמן בר שמואל כדי לעשות רצון בוראו, הוא רואה בנו נשפך דם ממילתו, ומקבל עליו בשמחה.
אמר רבי חנינא ולא עוד אלא שהוא מוציא הוצאות ועושה אותו היום של שמחה מה שלא נצטוה, הוא שהכתוב אומר (תהלים פא-יד) ואני תמיד אַיחֵל והוספתי על כל תהילותך.

ולא עוד אלא אדם הולך ולוה וממשכן עצמו ומשמח אותו היום. (וכן איתא בתנחומא פרשת חיי שרה-ח, וז"ל אמר רבי חנניא , כשמל בנו, אפילו אדם ממשכן עצמו-משמח אותו היום).
ואין זה סותר למ"ש חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פר"ט) כשנולד יצחק הגישו אברהם אבינו למילה ועשה שמחה ומשתה, מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו יום שזכה למול את בנו. עיי"ש.
דיש לומר דמש"כ במת שאינו מצוה- היינו מה"ת ובפרד"א מחייב מדרבנן.
ואיתא במחזור ויטרי ע' 627 וכ"כ באורחות חיים ה' מילה שאבי הבן מגדיל בשמחה ומשתה ויו"ט, ואיתא בכללי המילה לר"י הגוזר ע' 67 שמתוך השמחה יבקשו כולם על האֵם שתבריא, ועל הנער שיגדל לתורה ולחופה ולמעשים טובים. ע"כ.

הידור מצווה – זה עשייתה בשמחה

וכן עודדונו חז"ל להדר במצוות ולהוציא הוצאות [וכמובן בשמחה]. כמ"ש (שבת קלג:) זה א-לי ואנוהו (שמות טו-ב) התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, וכתוב בו לשמו. בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלבר אומן, וכורכו בשיראין נאין,

וכן אמרו (בק' ט:) בהידור מצוה יש לבזבז עד שליש. וראה בשו"ע (או"ח סי' תרג, ס"א ועיי"ש ברמ"א שדוקא במצוות עשה, יבזבז כמבואר,
אבל במצוות אל תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור.

וכ"כ עוד מו"ז מור"ם בשו"ע יורה דעה סי' קנז, ס"א). ואיתא בספר חסידים (סי' קכט) כבד את ה' אהובך (משלי ג-ט) אדם קונה ארגז לשמור כסף וזהב, יותר יש לך לקנות ארגז נאה להצניע ספריך ותפיליך.

וכתב עוד (שם סי' רי) אם ראית ת"ח שהאריך ימים- דע לך שהוסיף דיקדוקים [והידורים] על חבירו, דברים שאינם כתובים בתורה.
וכתב עוד (שם, סי' תקנו) אשרי איש ירא ה' במצוותיו חפץ מאד (תהלים קיב א) זה שמוסר נפשו ואת יקרו עליהם, ואעפ"כ מקיים ומהדר מצוות בממנו ומזכה את הרבים.

שמחת ברסלב

וכתב רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' כא-ה) כל המצוות שאדם עושה בלא הוצאת ממון, היינו שאינו רוצה להפסיד ממון בשביל המצוה – עדיין אין המצוה בשלימות,
אבל כשתהא חשובה המצוה אצלו כ"כ עד שאין מרגיש בהפסד הממון, ומוציא ומפזר ממון בשביל המצוה – זאת הבחינה נקראת אמונה, כי עיקר האמונה בממון כשמשבר תאוות ממון, ששם הפנים דקדושה.

בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א