סיפור לט"ו שבט מפי אחי המתוק (מפתח הלב)… טוב, זה קצת ארוך אז אכתוב ת'סיפור:
 
לפני שנים היה יהודי עני בשם ניסים. היה לו עץ רימונים בחצר ומזה היה נעזר בפרנסתו.

שנה אחת העץ לא הצמיח הרבה פרות והוא רק מעט. את המעט הוא מכר ואחד הותיר לעצמו- לליל ט"ו בשבט.

הרימונים שלו שהיו ידועים בטעמם המשובח היו באותה שנה ממש יקרים ואנשים שכנעו אותו למכור להם גם את הרימון האחרון תמורת סכום ממש גבוהה, אך ניסים לא ויתר ושמר את הרימון היקר איתו.

הפרנסה היתה בדוחק והוא מצא את עצמו נוסע לגולה לאסוף כסף.

את הרימון הוא לקח עימו בחושבו שלא יספיק לחזור לארץ ישראל לפני החג. ובגולה היה נודד מעיר לעיר לאסוף, אך עדיין המצב קשה. 
ליל ט"ו בשבט. הוא יושב בבית כנסת בעיר זרה. ניגש אליו הרב ושאל אותו אם הוא מארץ ישראל ואולי יש באמתחתו רימון. ענה שכן, יש לו.

סיפור לו הרב שהמושל גזר עליהם גזירה שהיהודים יגורשו מעיר אם לא ירפאו את ביתו החולה.

ועוד הוא סיפר שהוא יודע שרימון מארץ ישראל הוא התרופה למחלה כי קיבל רמז משמיים: רימון: 

ר פואה 
י לדה 
מ לך 
ו על ידי 
נ ??? 
מ ארץ 
י שראל. 

ניסים ששמו מתחיל בנ' אכן הביא את הרימון לבת המלך והיא התרפאה. המלך נתן לו הרבה זהב והוא זכה להציל את יהודי העיר.
והכל בזכות אהבתו לחג האילנות..

ט"ו בשבט שמח מלא בצמיחה בגשמיות ורוחנית !!!

סיפור נוסף !

ישראלקה הלך לבית לאטו, הלך לבית הכנסת לאט כמו צב, הלך למכולת צעד צעד. אנשים חשבו שהוא חולה, שקרה לו משהו בשרירים או בעצמות וכששאלו אותו למצב הרפואי ענה שהכל איתו בסדר והוא בריא כמו שור. "אז מדוע אתה הולך כך, כהולך על ביצים?" שאלו כולם. "אהה זה, זה בגלל שיש לי כד חרס על הראש ואני מפחד שיפול" ענה ישראלקה. האמת שלא היה לו כלום על הראש, חוץ משיגעון מוזר. הוא פשוט האמין שיש לו כד על הראש והוא צריך להתנהג בהתאם. ולא, לא עזרו לו השכנועים של החברים שאין לו כד על הראש ולא נעליים. 

חייו של ישראלקה הפכו להיות סיוט מתמשך. החברים נדו בראשם למראהו, פשוט התרגלו לשגעונו. רק חבר אחד חכם ניסה לעזור לו. יום אחד הוא בא אליו מאחור וזרק כד חרס על הרצפה. ישראלקה שמע את קול הנפץ והסתובב בבהלה לאחור. שוד ושבר! הכד נשבר! בלב כואב הוא נפרד מכדו האהוב. וחזר ללכת כאחד האדם, בלי דאגות מיותרות.

השגרה הזו יכולה היתה להמשיך לעולם, אלולי כמה מידידיו שהשתעממו ורצו לצבוע את יומם האפרורי בצבע מעניין. ישראלקה התמים היה אובייקט מצויין בעבורם. "היי ישראלקה, הידעת שהכד שנשבר כלל לא היה שלך??" וישראלקה ההמום מרים ידיו אל ראשו ואומר "אוי, אכן הכד עדייי על ראשי!!" הידידים צוחקים בפה מלא וישראלקה חוזר לשגעונו.
————————–
סתם מסקנה אישית:
ישנם אנשים (רובם) שיש להם קשיים דמיוניים, דאגות מיותרות וראשם עובד שעות נוספות על מנת להתמודד איתם. יש שני דרכי התמודדות: 1- לא לנפח את המציאות לשלילית, כלומר חשיבה חיובית משנה את המציאות ובעצם מביאה לפורפוציות. 2- להוריד את הכד מהראש, את המעמסה המיותרת ולהמשיך הלאה. כן, לפעמים צריך להרפות ולתת לחיים לזרום, להפסיק להילחם ולהתחיל לחיות. 
והכי הכי חשוב זה לזכור שיש מי שמנהל ת'עולם והמושכות בידו, אז בחייאת, תחייו!

נכתב ע"י : מפתח הלב !

קובץ PDF הלכות בדיקת פירות יבשים לט"ו בשבט >> לחץ כאן ! , שירת הים וט"ו בשבט >> לחץ כאן ! , 

מאמר ראשי לט"ו בשבט >> לחץ כאן ! , מאמר נוסף לט"ו בשבט >> לחץ כאן !

תפילה לפרי הבטן – זרע של קיימא, לקליטת הריון ! לחץ כאן ! , לקט תפילות לט"ו בשבט >> לחץ כאן !

הודעה משמחת לציבור

מעוכבי זיווג, ופרי הבטן !

נפתחה ההרשמה למסירת שמות לקראת התיקון ב- ט"ו בשבט, 

ע"י רבני ותלמידי ישיבת ברסלב ליד הכותל המערבי, ובקבר רחל – בע"ה ב- ט"ו בשבט, 

עבור מעוכבי זיווג, זרע של קיימא (הריון), וחינוך הילדים ! 

כל תרומה תתקבל בברכה ותעמוד לתורמים להתברך בבני חיי ומזוני 

טלפון לברורים ותרומות : 050-4161022

טופס הרשמה >>

תרומות יתקבלו בברכה

ויעמדו לתורמים להתברך בבני חיי ומזוני

טלפון לברורים ותרומות : 050-4161022