ממון ישראל הוא דבר קדוש וחשוב לשמור עליו | זהירות גזל | פרשת וישלח ראש ישיבת ברסלב

ממון ישראל הוא דבר קדוש וחשוב לשמור עליו | זהירות גזל | פרשת וישלח ראש ישיבת ברסלב

וזהו (בראשית לב-כה) "וַיוָתֵר יעקב לבדו".

פרש"י שכח פכים קטנים וחזר עליהם. והוא ממס' חולין דף צא. ואצלינו ה"ג בחולין: אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכים קטנים. מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם. וכל כך למה? לפי שאין פושטין ידיהם בגזל. ופרש"י שנשתייר על פכים קטנים, דכל הכלים החשובים ומקנה – כבר העבירן את נחל יבק. כדכתיב לעיל ויעבר את כל אשר לו, והוא נשאר על פכים קטנים שלא הספיק להעביר, וחשכה לו. ע"כ.

וביאר המהרש"א שלגמרא הוקשא, שמכיון שכתוב "ויעבר את אשר לו", הרי שכבר העביר הכל, ולמה נשאר וחזר. לכן פירשו שנשאר על פכים קטנים כדתנן (נגעים פי"ב) שהתורה חסה על כלי חרסו ועל פכו וממונו הבזוי.

ואיתא בליקוטי תורה (כאן) שכל השפע שהושפע לצדיק יש בו הרבה ניצוצות לצרכו ולצורך התלויים בו, ולהיות נשפע מלמעלה אין ראוי לזלזל, שאם לא היה צורך לו – לא היה ניתן לו אותו שפע מאת ה'.

והחתם סופר (כאן) ביאר שעשה כן שלא להשאיר רכוש יהודי ביד גוים, שרכוש יהודי יש בו קדושה, וע"כ כליהם הבאים לרשותינו חייבים טבילה לקדשם, עיי"ש. [ויש עוד סיבות רבות להנות מנכסיו ליהודי ולא לגוי, ועל כן אלה הזורקים בגדים טובים, או שמים אותם ליד הפח הזבל הגדול, וכן כלים טובים, ובאים גוים ולוקחים אותם – לא טוב עושים, והי' צריך לטרוח ולחלקם ליהודים].

וכעין המהרש"א פירש רבי צדוק מלובלין (פרי צדיק, ויקרא לחג הפסח) וז"ל על דרך מה שסיפר רבינו הקדוש (רבי נחמן מברסלב) זצוק"ל, ששמע מרבינו בונם מפשיסחא זצוק"ל שאמר בשם היהודי הקדוש זצוקללה"ה שדבר שיש לו שייכות וניצוצות הקשורים לצדיק ושייכים לנפשו ונבראו בשבילו מחויב ליהנות ממנו אף במסירות נפש, וכן ענין כל כסף וזהב שהוציאו ממצרים היה מה שרצו להוציא הקדושה שהיתה כבושה אצלם.

ובזכר חיים (כאן) פי' שישנם כאלה שגורמים גזילה בעקיפין, שמנהיג את ביתו בפזרנות יתירה וביזבוז (א"ה ויש כאלה שמתנהגים במוחין דגדלות וחובות על חשבון אחרים, כגון שחייב לאחרים כסף שהלוה מהם ולא ממהר כלל להחזיר חובות, אלא בינתיים (כל הזמן) חי חיי שפע בלי צימצום על חשבון הברון), וגם גורם לשכנים לקנא ורצון להדמות אליו, ואין להם אמצעיים וגורם להם לבא לידי גזל.

וזהו "שאינם פושטים ידיהם המביא לידי גזל (דגזל כפשוטו-פשיטא!).

והנה יש המתארחים (כגון בשבת קודש וחגים) אצל אחרים, ויש בשולחן הרבה סלטים, ויש הרבה פירות, ונשאר בשולחן, ויש אורחים שעוברים מצלחת לצלחת לנקות אותם ולהכניס אותם לבטנו (אף שבעה"ב חשב להשאירם גם לסעודות הבאות, או לאחר השבת).

ויש אורחים שסורקים היטב מה נעשה במקרר של המארח, ומחסל ככל שעיניו רואות, ויש שבודקים גם כן בארונות ולוקחים מכל הבא ליד (עוגות, עוגיות, פיצוחים, פירות יבשים, פירות וירקות בשימורים) כל זה בלי לבקש רשות מבעה"ב. (או להעמידו במצב לא נעים ולהכריחו להסכים, אף שמבקש "רשות".

ויש שלוקחים בקביעות מוצרים וחפצים משכיניהם ושוכחים או אין בדעתם כלל להחזיר. ויש המזיקים ומפילים ושוברים חפצי זולתו, ואף מסתירים הדבר, או עכ"פ רק מתנצלים במילה "סליחה" ולא עולה על דעתם לשלם את הנזק.

ועל כולם, וכיוצ"ב יש ליזהר מאד, שבאמת הכל בכלל גזל.

ור' מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין (אמרי דעת ע' פז) ביאר שהצדיקים יודעים כמה פעולות טובות אפשר לפעול בממון, להחיות בו נפשות, להחזיק בני תורה, וכו' וכו' לכן מחבבים ממונם – ולא לצורך גופם, משא"כ הבעלי תאוות שמשתמשים בו להנאות הבלי עוה"ז.

לחצו כאן – להורדה והדפסה של העלון לשבת פרשת וישלח 

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה – 050-4161022 או דרך דף התרומות

כל תרומה תתקבל בברכה

ניתן להקדיש או לקבל ברכה ותפילה ע"י הרב, בחורי ואברכי הישיבה

לעוד עלונים לשבת ופרשת השבוע – כנסו פרשת השבוע | לפרשת השבוע ביוטיוב כשר לגולשי נטפריי כנסו – ערוץ ברסלב מאיר