מכתב ממוהרנ"ת | אלול !
וּמָל ה' אֱלהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ…
וְיָמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא וּצְרִיכִין לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו,
וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרשׁ וְלַחֲקר דֶּרֶךְ לַתְּשׁוּבָה כָּל אֶחָד מִמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם.
וְאֵין כּוחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה.
וְגַם לָזֶה צְרִיכִין סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.
וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין טוֹבִים בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וּבְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל בְּרָצוֹן. וּלְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן הַטּוֹב שֶׁבּוֹ חָזָק מְאד מְאד. אַף עַל פִּי שֶׁפָּגַמְתִּי בּוֹ כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי
אַף עַל פִּי כֵן מַיִם רַבִּים לא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לא יִשְׁטְפוּ אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי לַחֲטוף בְּזֶה הַצֵּל עוֹבֵר (של הבלי העולם הזה),
וּבִפְרָט שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל הַכּל גָּנוּז וְצָפוּן חָתוּם וּמְשֻׁמָּר אֵצֶל הָראשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי וּבְכוחוֹ הַגָּדוֹל עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאד לִשְׂמחַ בְּכָל זֶה בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וּבְאֵלּוּ הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים אֱלוּל וְתִשְׁרֵי בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר.
אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים צֵרוּפִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה עַל אֱלוּל וְתִשְׁרֵי. וְלא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהַזְכִּיר קְצָתָם. עוז וְהָדָר לְבוּשָׁה וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן צֵרוּף אֱלוּל בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת. וּמָל ה' אֱלהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב וְכוּ' וְאִם לא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְכוּ'. וְלָזֶה שַׁיָּךְ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל. שֶׁיְּסוֹד הוּא אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ.
אַשְׁרֵי הַמִּתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. וּבִפְרָט בֶּאֱלוּל בְּעַצְמוֹ לֵילֵךְ בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַבְּקִיאוּת מֵהַבָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בִּרְצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ' וְכוּ'. תִּשְׁרֵי תִּשְׁרֵי. אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים סוֹפֵי תֵּבוֹת תִּשְׁרֵי, תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵראשׁ אֲמָנָה. תִּשְׁרֵי שְׁנֵי פְּעָמִים חוֹתָם.
מִי שָׁמַע כָּזאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה, בִּפְרָט מִי שֶׁזָּכָה לִטְעם אֲפִלּוּ כִּנְקֻדָּה מִן הַיָּם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נעַם, הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמְרוּ עַל כָּל הַנַּ"ל, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כּחַ אֲשֶׁר הִפְלִיא עֵצָה לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר כָּזֶה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַבְּחִירָה אֲבָל מַה נָּשִׁיב לַה' וְכוּ' אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵינוּ לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן אֲמִתַּת נְקֻדַּת הָאֱמֶת. שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לְהַסְתִּירוֹ חַס וְשָׁלוֹם מִדַּעְתֵּנוּ בְּשׁוּם אפֶן אַף אִם מַעֲשֵׂינוּ הֵם חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהֵם. הָאֱמֶת הוּא אֱמֶת. וּדְבַר אֱלקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב בְּדִמְעָה מֵעצֶם תְּשׁוּקַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ', נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.
עלים לתרופה מכתב רצה