מכירים את המחשבות – מה אלהים רוצה ממני? למה אלוהים עושה לי?
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר האזינו לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
מכירים את המחשבות – מה אלהים רוצה ממני? למה אלוהים עושה לי?
וזהו (דברים לב-ד) "הצור תמים פעלו א-ל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא".
וכן כתוב (תהלים צב-סז) להגיד כי ישר ה', צורי ולא עולתה בו. וכתיב (ירמיה ב-ה) מה מצאו אבותיכם בי עול. וכתיב (צפניה ג-ה) ה' צדיק בקרבה, לא יעשה עַולה.
נמצא שכל מה שעובר על היחיד או על הציבור – הכל בחשבון, והכל לטובתו, והכל בצדק ובמישור בלי שום עולה.
והנה דרך עמא דארעא שאיוֶלֶת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו (משלי יט-יג),
דרך האדם לעשות שטויות ולפגום ולעשות עבירות. וכשמגיע החשבון, והתוצאה של מעשיו – לא מיחס הדבר על טיפשות מעשיו, ולא מבין או עושה את עצמו כלא מבין למה ועל מה הגיע לו ככה כזה עונש, כזה מאורע מביש ולא נעים.
והרי האדם במו פיו וידיו יצרו את הגולם שקם על יוצרו, והוא הוא שזרק את הבומרנג שחזר על פרצופו. ומי אשם לו שירה בעצמו וגרם לעצמו מה שגרם.
אלא שדרך העולם שהאדם לא רואה מום בעצמו, ואפי' מודה קצת, אבל ממעט באשמתו וחובתו וחלקו, וגם טבעו ודרכו לשכוח מהר מאד חטאיו עוונותיו ופשעיו, ועל פי רוב, דרכו להטיל חסרונו על אחרים "זה אשם, וזאת אשמה", וכולם אשמים חוץ ממנו, ואפי' כשסוף סוף מודה – ההודאה היא מינורית ובסגנון "מה בסך הכל עשיתי? הרי בעצם לא עשיתי כלום". וכמו שפעם אחת מחלל שבת בפרהסיא (חוץ משאר "מעשיו הטובים" בעריות וכו' וכו') אחד שאל אותי כשבא עליו איזה צרה, "לא מבין מה אלקים רוצה ממני, הרי אני בסדר גמור, הנה אני כל שבת נוסע ברכבי לבית הכנסת, א"כ מה רוצה מחיי, הלואי.. יהי' בסדר, כמו שאני בסדר". ולא ידעתי אם לבכות או לצחוק, אם להגיד "עפ"ל" או להפטיר לעומתו "נעבאך".
וכן ישנם אנשים שיש להם 'חרדות' כלפי דינא דשמיא, ונדמה להם שח"ו ה' רק "מחפש אותם" להענישם לעשות להם צרות. ובאמת הכל דמיונות, וצל צלם של הרים רואים כהרים, ואין שם כ"א בחינת (ישעי' לג-יד) פחדו בציון חטאים. ואזי נבהלים מקול עלה נידף, כי באמת השי"ת מחפש רק להיטיב ולרחם, ולעתיד נבין רחמנותו העצומה ששלטה בכל, וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס:), אם לטווח הקצר אם לטווח הארוך,
וכנודע מדברי רבינו ז"ל שיש ענין שהתהפך הכל לטובה, ואפילו מה שמוגדר כעונש וכמידת הדין – הכל הוא ברחמים גדולים ולתועלת של רחמנות, לא מיבעיה לגבי עלמא דאתי, אלא גם בעולם הזה, ואם יזכה יראה ויבין.
ואכן ישראל קדושים כשמגיע עליהם מאורע לא נעים מיד אומרים "הכל לטובה, הכל לטובה, כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" "הכל משמים" ולטובה, הן לכפרת עוונות, הן לנסיון, הן לגדלינו בהמשך דרכינו.
ואיך שלא יהי' אין טענות ומענות ותלונות כלפי ה' (משא"כ כלפי בני אדם שיש בהם הבחינה של "מרשעים יצא רשע" (שמואל-כד,יד), אע"פ שהאלקים אֵינָה לידו (שמות כא-יג), אבל בכל מקרה רשעת אחרים – אין זה עיקר הסעיף והגורם, אלא מעשינו, ומאת ה' היתה זאת.
ויהי רצון שניהי' חדורים אמונה ובטחון, ונקבל ונכיל רצון ה' בעולמו. ונאמין שהכל לטובה.
בברכת התורה וכטו"ס הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר ירושלים
להורדה והדפסה עלון לשבת ולחג עלון שבועי לראש השנה תשפ"א 2020 + פרשת האזינו + פרשת וזאת הברכה
שנה טובה ומבורכת בכל ברכות התורה ! שנזככה להתחזק ולקיים דברי רבותינו לחיות חיים אמיתיים שעיקרם להתכונן ולהרווחי ולבוא לחיי עולם הבא.
קישור לעוד לקט מאמרים של הרב שליט"א ו/או פרשות השבוע
נ.ב תרומות לטובת הישיבה יתקבלו בברכה 050-4161022