לכל אדם יש מידת הרחמים ומידת האכזריות הזהרו שלא תטעו מתי להשתמש בהם | פרשת עקב

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר עקב | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(דברים ז-טז) "לא תחוס עינך עליהם". ישנה מידת הרחמים, וצריך כל יהודי להשתמש עם מידת הרחמים לרחם בכל מקום זמן ומצב שהשי"ת רוצה שנרחם, ועלינו להתנהג ע"פ רצון ה' בכל דבר וגם בדבר הזה.

ויש לנו להתנהג ע"פ מידותיו וכמו שאמרו חז"ל (ירושלמי ברכות ס"ה ה"ג) כמה דאנא רחמן בשמים, כך תהוון רחמנים בארעא.

יש מידת הרחמים ומידת האכזריות

ואמרו (שבת קלג:) הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום, אף אתה תהיה חנון ורחום.

ואמרו (עז:) שהשי"ת עומד מכסא הדין ויושב בכסא הרחמים,

ואמרו (פסחים פז:) אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הרחמים.

ואמרו (שבת קנא:) כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות – אין מרחמים עליו מן השמים.

ואמרו חז"ל (ב"ק צב.) כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר – הוא נענה תחילה,

ואמרו (ירושלמי ב"ק פ"ח ח"ז) בזמן שאתה רחמן, המקום ירחם עליך.

ואמרו (מדרש ספרי פ' רעה-קיז) הוי זהיר שלא תמנע רחמים.

ואמרו (ספרי זוטא, פ' נשא) ויחונך (במדבר ו-כה) יתן בכם דעת שתהיו מרחמים זה את זה.

ואמרו (פסיקתא רבתי לט) סימן זה יהא בידך, כל זמן שאתה מרחם על חבירך, המקום מרחם עליך.

ואמרו (תדא"ר רט) כשם שהקב"ה רחמיו על ישראל ורחמיו על עניים והאביונים על יתומים ואלמנות, כמו כן יהא האדם רחמן.

ואמרו (אותיות דרבי עקיבא ה"א) אמר הקב"ה במידת הרחמים בראתי את העולם, ובמידת הרחמים אני מנהיגו ועתיד אני לחדשו במידת הרחמים.

והנה ישנה מידת האכזריות, שהיא רעה ביותר וקילקול הבריאה, וצריך להתרחק ממנה מאד מאד.

ואעפ"כ ישנם מצבים שצריכים להשתמש במידת האכזריות, וזהו רצון ה', כגון במלחמת מצוה ובמחיקת עמלקים, וכשאדם בסכנת מחבלים ונחשים ועקרבים וכיוצא באלו.

והנה כל אדם מקבל בתקציבו מן השמים 100% מידת הרחמים, וכן 100% מידת האכזריות, וצריך להשתמש בכל אחת מהם לפי רצון ה' כשהמצב מחייב כך או כך.

והמבזבז תקציב הרחמים שלא במקומו, אח"כ כשיצטרך למידת הרחמים לא ירחם, וכמו שקרה לשאול המלך שריחם על עמלק שלא במקום, לבסוף התאכזר על נוב עיר הכהנים הצדיקים והקדושים וטהורים.

וכמ"ש חז"ל (קהלת רבא ז) כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי, סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן.

ואמרו (שם) כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי, סוף שמידת הדין פוגעת בו.

וכן אמרו (מדרש שמואל יח) כל שהוא רחמן על האכזרים, סופו ליפול בחרב.

ואם התורה אמרה לא תחוס עינך עליהם, אוי לו למי שמתחכם וכמ"ש (יומא כב) בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול (ש'א טו-י) לך והכית את עמלק, אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הביאו עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה.

ואם אדם חטא, בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו? יצתה בת קול ואמרה לו (קהלת ז-טז) אל תהיה צדיק הרבה, כי חובתינו להתנהג בכל הענינים בפשיטות ובתמימות בלי התחכמויות ובלי להיות חוכמולוג, רק בכל אשר יצווה ה' וירצה ה' כן נעשה ונשמע, ואשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' בתמימות.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

Exit mobile version