מידה כנגד מידה – פרמטר טוב למה שעובר עליך בחיים

'מידה כנגד מידה' היא פרמטר טוב לקבל תשובות על השאלות למה מגיע לי? למה השם עושה לי? וכד'. לפניכם פרמטר טוב לבדוק מה שעובר עליכם בחיים ולמה דברים קורים לכם. 'מידה כנגד מידה' הוא כלל ברזל, יתד בל ימוט, וצריכים לקחת אותו בחשבון בכל מעשינו עלי אדמות, וגם הוא פרמטר וכלי מידה מצויין להבין, הרבה תופעות שמתרחשות עם כל אדם ואדם, בדרכי העונש והשכר.

מידה כנגד מידה | פרשת בהעלותך

וזהו (במדבר יב-טו) "ותסגר מרים מחוץ למחנה, שבעת ימים, והעם לא נסע עד האסף מרים".

ואיתא בשל"ה הקדוש (בהעלותך), וז"ל וחלקו לה (למרים) כבוד, יש ללמוד מכאן, שמי שרואה תלמיד חכם או צדיק מוכה ומעונה ומדולדל [ונרדף ומזולזל וכו'] נהג בו כבוד ביותר. כי אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג-יב).

ולא כמו שיש בדורות הללו בעוונותינו הרבים תלמיד חכם שהוא עני ודל [ונרדף ומבוזה] והוא שפל בעיני הבריות, אוי להם [לבריות] מעלבונה של תורה (אבות פ"ו מ"ב), והירא דבר ה' ינהג בו כבוד ונזר ועטרה. ע"כ.

תנן במשנה (סוטה ח:) במידה שאדם מודד בה – מודדין לו.
היא הסוטה – קישטה את עצמה לעבירה המקום נוולה.
היא גלתה את עצמה לעבירה, המקום גלה עליה, בירך התחילה בעבירה תחילה, ואחר כך הבטן. לפיכך תילקה הירך תחילה ואחר כך הבטן ושאר כל הגוף לא פלט.
ואמרינן (שם) בגמרא, תניא היה רבי אומר מנין שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו? שנאמר (ישעיה כז) בסאסאה, בשלחה תריבנה. [כלומר באותה סאה ומידה בה חטאה האומה, כך תגמול לה כשתבוא לריב עמה ולהענישה לשלחה לאיבוד וכליון],

וכן מצינו בסוטה שבמידה שמדדה בה מדדו לה,
היא עמדה על פתח ביתה ליראות לו. לפיכך כהן מעמידה על שער ניקנור, ומראה קלונה לכל,
היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה, לפיכך כהן נוטל כפה מעל ראשה, ומניחה תחת רגליה,
היא קשטה לו פניה, לפיכך פניה מוריקות,
היא כחלה לו לפיכך עיניה בולטות,
היא קלעה לו את שערה, לפיכך כהן סותר את שערה.
היא הראת לו באצבע, לפיכך צפורניה נושרות,
היא חגרה לו בצילצול, לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לו למעלה מדדיה,
היא פשטה לו את ירכיה, לפיכך יריכה נופלת,
היא קיבלו על כריסה, לפיכך בטנה צבה,
היא האכילתו מעדני עולם, לפיכך קרבנה מאכל בהמה,
היא השקתו יין משובח בכוסות משובחים, לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש,
היא עשתה בסתר, יושב בסתר עליון (תהלים צא) שם בה פנים, ד"א היא עשתה בסתר, המקום פירסמה בגלוי.

ת"ר (שם ט.) סוטה נתנה עיניה במי שאינו ראוי לה, מה שביקשה לא ניתן לה, ומה שבידה נטלוהו ממנה,
ותנן בהמשך המשנה (שם ט:) שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך נקרו פלשתים את עיניו,
אבשלום נתגאה בשערו, לפיכך נתלה בשערו, ולפי שבא על עשר פלגשי אביו לפיכך נתנו בו עשר לונביות, ולפי שגנב ג' גניבות לב אביו ולב בי"ד ולב ישראל לפיכך נתקעו בו ג' שבטים. וממשיכה המשנה (שם).

וכן לעניין הטובה – מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר (שמות ב) ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר שנאמר (במדבר יב-טו) והעם לא נסע עד האסף מרים.
יוסף זכה לקבור את אביו, ואין באחיו גדול ממנו, מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. משה זכה בעצמות יוסף, מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום, ולא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנאמר (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך. ובגמרא (שם יא.)

וכן לענין הטובה מרים וכו'. מי דמי, התם – חד שעתא, הכא – שבעה יומי! אמר רבא הכי קתני 'וכן לענין הטובה' דבאותה מידה, ולעולם מידה טובה מרובה ממידת פורענות.

נמצא שהכלל של 'מידה כנגד מידה' הוא כלל ברזל, יתד בל ימוט, וצריכים לקחת אותו בחשבון בכל מעשינו עלי אדמות, וגם הוא פאראמטר וכלי מידה מצויין להבין, הרבה תופעות שמתרחשות עם כל אדם ואדם, בדרכי העונש והשכר. [עיצה טובה – כדאי להשתמש בכלי זה (מידה כנגד מידה) בהתבודדות כשעושים חשבון הנפש]

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר