אומרת הגמ': מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה… ובעובדי עבודת כוכבים איפכא מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה דכתיב (עובדיה א) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם, ולא מצינו שעשה עשו ליעקב שום רעה אלא מחשבתו הרעה אשר חשב עליו – מצרפה הקב"ה למעשה.
ומחשבה טובה של עובדי כוכבים – אין הקב"ה מצרפה למעשה, כדכתיב בדניאל (ודריוש) עד מעלי שמשא הוה משתדר. לשיזבותיה פירוש שהיה דריוש עושה כל כחו להציל דניאל מגוב אריות אלמא אע"ג שהצילו עד הערב קאמר קרא שלא הצילו אלא מבקש להצילו מדכתיב לשיזבותי' ולא כתב ושיזביה: (קידושין דף לט – ב).
וצריך הסבר מה ההבדל בין יהודי שחושב מחשבה רעה או טובה לגוי שיש לו מחשבות כאלו ?
אך ידוע ששורש הנשמה של כל יהודי היא ממקום עליון וקדוש מאד ואין ביכולתה לסבול עבירה ופגם כל שהוא על כן יש לומר שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה כי כל יהודי בשורשו לא רוצה במחשבה הזו רק שהיצר הרע והניסיון מתגבר עליו ומבלבלו – על כן עד שלא עושה במעשה את הרע אין הקב"ה מצרפה למעשה !!
אך גוי בשורש נשמתו כן רוצה בהרהורים רעים ועבירות – רק שנמנע מסיבה כל שהיא לעשות.., על כן הקב"ה כן מצרפה למעשה !!
ולהיפך מחשבה טובה של יהודי – כן מצרפה למעשה כנ"ל כי שורש היהודי לעשות טוב ובשורשו כולו טוב.., על כן אם אינו יכול לעשות מחמת מניעה כל שהיא הקב"ה כן מצרפה למעשה כי בשורשו הוא כן רוצה לעשות את הטוב רק שיש לו מניעה כרגע !!
אך אצל הגויים אין מצרפה למעשה – כי אין לו שום עניין עם הטוב הזה כי כולו תאוות ומידות רעות מחשבות ליבו רק רע כל היום !!
אשרינו שהבדילנו ונתן לנות תורתאמת וחיי עולם נטע בתוכינו !! אשרינו !!