תקציר : על מה באה עונש מחלות עור שהם כנגד הצרעת המובאת בתורה ? ומה רפואתה ?
מחלות עור – נגע הצרעת
וזהו (ויקרא יד-ב) "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו, והובא אל הכהן".
אמרו חז"ל (מדרש תנחומא-כאן, סי' ג) והובא אל הכהן. [למה יובא המצורע בידי אחרים? אלא כך פירושו] והוא בא [לבדו אל הכהן]. למה? לפי שהכל רחוקים ובדילים ממנו. שכן דוד אומר (תהלים לח-יב) אוהבי ורֵעַי מנגד נגעי יעמודו, וקרובי מרחוק עמדו. וכן הוא אומר (ויקרא יג-מו) בצד ישב, מחוץ למחנו מושבו, מחוץ למחנה ישראל. לכך נאמר "והובא אל הכהן" [כאילו נאמר] והוא בא [שבא לבדו]. ע"כ.
על מה באה עונש הצרעת – או מחלות עור ?
והנה עונש הצרעת [בימינו מתורגם לכל מיני מחלות עור, ובפרט כשקשה להפטר מהם] בא על עבירות, כמ"ש חז"ל בכ"מ, והמפורסם שבהם הוא על שדיבר לשון הרע והוציא שם רע על חבירו כמ"ש חז"ל (ויק"ר טז-א) זאת תהיה תורת המצורע – המוציא שם רע. ואמרו (תנחומא –כאן ב) אמרו רז"ל אין הנגעים באים על האדם אלא על לשון הרע שמוציא מפיו.
ואמרו (שם) ד"א (משלי יח-כא) מות וחיים ביד הלשון אל תאמר הואיל וניתנה רשות לדבר, הריני אומר כל מה שאבקש, כבר הזהירה אותך התורה שנאמר (תהלים לד-יד) נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. ורוח הקודש צוחה (משלי כא-כג) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו – אל תיקרי "מצרות" אלא "מצרעת" נפשו.
ועוד אמרו חז"ל שעל חוסר צניעות בא צרעת (מחלות עור וכיוצא) כמ"ש (ישעיה ג-יז) וספח ה' קדקד בנות ציון, ואמרו (שבת סב:) מלמד שפרחה בהם צרעת. ואמרו (תנחומא תזריע-יא) נגעים באים על הזנות, וכן אתה מוצא בירושלים, על ידי שהיו שטופים בזנות לכך לקו בצרעת. ואמרו (סנהדרין קז.) על מעשה דוד המלך עם בת שבע, ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין.
ואמרו (ויקרא רבא יז-ג) צרעת באה על הגוזל את הרבים, וילפינן כן משבנא שהיה נהנה מן ההקדשות לקה בצרעת. ומי שהוא עז פנים וחצוף לוקה בצרעת, כמ"ש (דרך ארץ זוטא פ"ט) אם העיז פניו בפני מי שגדול ממנו – סוף בא לידי בהרת. וכן מי שמתגאה ונוטל גדולה לא לו, וכמ"ש (ספרי, והו"ד בילקוט שמעוני מלכים ב-יד, סי' רלד) ע"פ (דבה"ב כו) והצרעת זרחה במצחו, והלא דברים ק"ו: ומה עוזיהו המלך שלא נתכוון לגדולה בשביל כבוד עצמו, אלא בשביל כבוד קונו, כך נענש, המתכוון ליטול גדולה לעצמו, עאכו"כ.
הרפואה ממחלות עור שהם כנגד הצרעת
ואמרו (מדרש תדשא-א) עשר פרשות של נגעים הן, כנגד עשרת הדברות, שאם יקיימו אותם הקב"ה מצילם מעשרה נגעים (מחלות עור ושאר צרות), ואם לא – הם לוקים בהם.
ואמרו חכמינו ז"ל (מדרש תדשא טז) אתה מוצא על שלש עבירות הצרעת נדבקת לבריות. על קנאה. ועל חמדת העושר. ועל גאוה. עיי"ש. ואמרו (ערכין טז.) על ז' דברים נגעים באים, על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות עין.
ועוד אמרו (במדב"ר ז-ה) על י"א דברים הצרעת באה. על קיללת ה' ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל האומר (ומלכלך) על חבירו דבר שאינו בו, ועל גסות הרוח, ועל הנכנס בתחום שאינו שלו, ועל לשון שקר, ועל הגנבות, ועל עבודה זרה (אמונות טפלות). ר' יצחק אומר על עין רעה (חוסר פירגון) * תפילה נגד עין הרע ורבותינו אומרים על מי שמנאץ בדברי תורה. עיי"ש.
והנה אמרו (ערכין טז:) מה נשתנה מצורע שאמרה תורה "בצד ישב מחוץ למחנה"? [נמצא שעונשו להיות מנודה מהחברה]… הוא הבדיל בין איש לאשתו, בין איש לרעהו, לפיכך אמרה תורה "בצד ישב". והנה הבדידות והישיבה מחוץ למחנה – יותר מלהיות עונש, הוא חסד גדול עם המצורע, כדי שיתבודד ויתיישב בדעתו, מה מעשיו גרמו לו. ומה תכלית האדם בעולמו. וזהו תיקונו והצלתו. ואשרי המתיישב בדעתו מהו תכלית של כל מעשיו בהאי עלמא שפילא. (כנסו למדריך התבודדות).