מודים אנחנו לך…
ניסים נסתרים.
כי באמת אין אנו יודעים כלל כל החסדים אשר השי"ת גומל אתנו,
[בכל רגע] כי אין רגע בלא פגע,ואין שוטה מרגיש הטובות שעושים לו,
כי אפי´ מה שנראה לעינינו כרעות… אינם אלא טובות !
וכולם הם ניסים נסתרים וטובות גדולות בזה העולם ולעולם הבא.
שזה בחי´ ברכת מודים, שאנו אומרים ג' פעמים בכל יום, להודות בם על הנסים התדיריים הנעשים עמנו
כמו שאנו אומרים ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהרים, וכו´.
כי כבר אמרו חז"ל (נדה דף לא.) אין בעל הנס מכיר בניסו
כדכתיב (תהלים עב) עושה נפלאות לבדו ("לבדו" דייקא, וכנודע המעשה מנסיעת הבעש"ט זצ"ל לארץ ישראל, כמה דחק הבעש"ט הק´ בתיבת "לבדו" ושינן אותה בהגיעו לפסוק (תהלים קלו) לעושה נפלאות גדולות לבדו, שבהלל הגדול הנאמר בהגדה של פסח).
כי בהנהגת ה´ לטובתינו יש סתרי נסתרות שנשיג [ונבין] רק לעתיד [ובנתיים התפקיד שלנו זה להאמין שהכל לטובה, ולהתפלל להמתיק ולהמשיך רחמים שיהי' יותר טוב בלי ייסורים וצער].
וכמבואר בדברי רבינו ז"ל במאמר עתיקא טמיר וסתים (ח"א כא. ט) שלעתיד אפי´ העכו"ם ידעו וישיגו אותו יתברך ביתרון הדעת,
אבל לא כמונו [עם ישראל],
ואז ידעו שהגדולה שהיה להם, והשפלות שהיה לנו בזמן הגלות, כל זאת הגדולה היה לנו,
אע"פ שעכשיו א"א להבין כל זה, כי אין להכחיש החוש,
אעפ"כ ירבה הדעת ויבינו הכל שגדולתם של העכו"ם – היה לנו הגדולה, ולהם השפלות,
ולכאורה הוא ידיעה גדולה, אעפ"כ הידיעה הזאת יהיה לנו ללעג ולשחוק לפי ערך ידיעתנו, עיי"ש.
(מתוך הספר "יש מאין")