מה התכלית ?
חִיות או דִמיונות
כל העולם כולו מחפש "חִיות", כי בלי חיות ורגעים קטנים של אושר אי אפשר לחיות כלל !!
אלא שרוב העולם ככולם, משום חשכת השכל, כסילות הדעת, ועכירת המעשים, במקום לחפש במקום הנכון – דהיינו בעבודת ה', תורה ותפילה ומעשים טובים, מחפשים חיות בתאות והבלי עוה"ז, הנוגדים ומרחיקים את היהודי מן הקדושה [שהיא עיקר החיות הרוחנית].
וע"כ זה מחפש חיות באוכל ושם את הראש ואת הלב שם, וחושב על אוכל לא רק בשעת מעשה אלא גם הרבה לפניו וגם לאחריו, ויש שגם מדברים הרבה על נושא זה והוא מיסוד חייהם האומללים, ולפעמים אף מרכז החיים, ועכ"פ מחפשים רגעים קטנים של אושר בדמות גלדיה טעימה, או אקספרסו, או מלוואח טוב, וזה בפיצה איטלקית, וכיוצא…, שיודעים להפוך הקערה על פיה, ולעשות עיקר החיים [דהיינו עבודת ה'] טפל, וטפל עיקר, עד שלאט לאט ובטוח מתרחקים מאד מאד מהשי"ת, מהתכלית שלמענו ירדנו לעוה"ז
[אמר המעתיק : לא שיש איסור בדבר, ואפי' לפעמים יש עניין להחיות את הנפש בדברים גשמים במקום להיות עצוב מיואש ובדיכאון…, אלא האיסור הוא שעושים מזה עיקר, וכל חייהם ומחשבתם וממונם, מסבבים ומתעסקים בתכלית של לחפש רגעים קטנים של אושר, כעיקר ותכלית חייהם] .
וכן בכל שאר עניינים, מהם פחותים יותר, כגון שמיעת חדשות ושאר עניני הבל, כגון תחביבים למיניהם [ומעונש ביטול תורה שהוא כנגד כולם, כמ"ש חז"ל כשם ששכר תלמוד תורה כנגד כולם, כך עונש ביטול תורה כנגד כולם (ירושלמי, פאה), שכחו לגמרי והסירו פחד יום הדין מכנגד פניהם, אוי להם אוי לנפשם.
מלבד שאר רעות הצומחות לבקרים מהתנהגות הטיפשית הנ"ל, והתורה זועקת "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים" (ירמיה ב, יג)], ושמיעת ועיסוק במוזיקה וכו' וכו'.
ויש יותר גרועים המחפשים חיות בהיפך הקדושה, ופוגמים במוחין וביסודות ברית קודש בכמה בחינות, בראיה שמיעה דיבור מעשה, וגם בכל א' מהן יש כמה דרגות עכורות ושפילות רחמנא לצילן, וזה מחפש חיות בממון, ומכניס כל זמנו וכישרונו המבוזבז להנ"ל.
ויש.. מי שנפל לכל ההבלים והפיעורים ביחד, וכל מוחו להשיג בדמיונו מה יותר הנאות מעוה"ז וכמבואר בדברי רבינו ז"ל (שיחות הר"ן סימן ו') שהיצר הרע הולך ורץ בין בני אדם הנ"ל, וידו סגורה, ואין אדם יודע מה בתוכה…
[כי כל מי שעוסק ורודף אחרי ההבלים וההנאות, לא יודע מה יתפתח בסופו של התהליך, כגון שיכור שמתחיל לשתות לא יודע ומבין איך ואן התגלגלו הדברים והוא עצמו בסופו של השיכרות, וכ"ש הנכנס לסמים, לא חושב ומבין השלכות של הרס המוח, והתמכרות יקרה, וחוסר שליטה עצמית ומעשים מסוכנים ומגונים ביותר שיבצע בעקבות הסמים, לגזל, וכל רע דומה לו למישור וכל טוב לא רוצה וכשרוצה לא יוכל להשיג, וכיוצא אין סוף קלקולים.
וכן בכל שאר התאות והדמיונות של אושר כל אחד לפי ענינו והשלכותיו הרעות בעולם הזה, וק"ו לעולם הבא].
והיצר הרע מרמה בני אדם, ושואל לכל אחד מה אני אוחז! [דהיינו שהיצר מגרה את האדם, כי כל היצרים אין בהם שום ממש, ושום צורך, לא בגוף ולא בנפש, והם פועלים רק ע"י גירויים, ואחרי שהגירוי התעורר – 'נדמה לו' – שבלי למלאות תאות גירויו יהי' אומלל ומסכן.
אבל באמת במעט שכל ישר ובמעט תפילה, ובהיסח הדעת אפשר לסלקו ולייבשו, והיה כלא היה] ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה, ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ, ואח"כ [לבסוף] הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כמו כן ממש היצר הרע מדמה לכל העולם, וכולם רצים אחריו, ומראה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכאו"א כאילו יש בידו מה חפץ, כל אחד כפי שטותו ותאותו, ולבסוף פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאותו אצלו, וכנודע מהמציאות.
ולך תשאל לכל מחפשי הבלי עוה"ז, האם הגשימו אפילו דמיונותיהם ונתמלאו ציפיותיהם ואושרם המדומה.
נמצא ששרף כל החיים על דמיונות, ומה יעשה ביום הפקודה ביום הדין הגדול והנורא?! וכן דרך היצר הרע, הוא השטן, יורד ומפתה עולה ומשטין ומקטרג כמ"ש חז"ל.
ויהי רצון שכל החיות דידן יהי' רק מעשיית רצון ה' תורה תפילה ומעשים טובים, ועיקר חיותנו יהי' מעשיית נחת רוח לפניו, אמן.
