וזהו (דברים טז-יח) "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך".
דרך האדם להרגיש חסרונות זולתו , פגמיו, כשלונותיו, חטאיו ופשעיו, בדיבור ובמעשה, לא כן כאשר הדברים נוגעים בו בעצמו, בבחי' מ"ש חז"ל (נגעים פ"ב מ"ה, מדרש שמואל א-ז) כל מומים ונגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו.
והסיבות רבות, ובעיקר שאין דרך האדם לוותר לאחרים, אבל מוותר לעצמו, ודן את עצמו לכף זכות, וממעיט בערך חסרונותיו ופשעיו, ומקטין אותם למקסימום שניתן, וגם הרבה מעבר לכך..
וע"כ יתכן שאדם יסחוב חסרונות במשך שנים רבות מאד, ואפי' כל ימי חייו, מכיוון שאדם קרוב ונוגע בדבר אצל עצמו ולא חלי ולא מרגיש בבחי' שוטה אינו מרגיש, ומכסה כל פשעיו עד שממש נעלמים ממנו.
מהי הדרך להיות מושלם וצדיק אמיתי
וזו הסיבה העיקרית שבגללה האדם רחוק משלימות, אפילו אדם שעובד על עצמו ומידותיו פה ושם, בכל זאת הרבה דברים, לא מתקן, או דוחה תיקונם מיום ליום משנה לשנה, והרבה דברים לא מודע, ואפילו כשמודיעים לו הוא נעלב ומתכחש ומשקר את עצמו ואת אחרים.
והעצה היעוצה היא שקודם כל יהא האדם מודע שהוא לא מושלם ונהפוך הוא, שידע שהוא מלא חסרונות ומידות רעות, ובתאות רעות, ובהשקפות עקומות שהם נגד צדיקי אמת, נגד ה' ונגד תורתו. והוא מלא פגמים ועבירות "פצע וחבורה ומכה טריה, לא זורו ולא חובשו ולא רוככה בשמן" (ישעיה א-ו),
ואחרי שהתברר לו מעל כל ספק שכן הוא המצב, צריך שירצה לתקן ולשנות את המצב שירצה לתקן את מידותיו הרעות, שיפסיק להיות נהנתן ובעל תאוה, המביאו לכל דבר רע ומרשלו מעבודת ה', וכן ירצה לתקן כל עבירותיו ופגמיו ולהשלים חסרונותיו.
ובודאי השלב הבא הוא ליישב דעתו ולהתבונן במעשיו ומחשבותיו, ולעשות חשבון הנפש נוקב ומחייב, באופן קבוע, וכדאיתא בזוה"ק, מסילת ישרים חובות הלבבות ובספרי ברסלב ע"פ הוראת רבינו הקדוש ז"ל. אבל מכיון שגם בזה האדם יכול לשקר א"ע ולדון לכף זכות א"ע מעבר למידה,
לכן טוב ג"כ שיהא לו חבר טוב שיעמיד אותו על האמת. וידוע מגדולי הדורות כגון המהרש"ל זצ"ל שהיו שוכרים אדם שיתבונן במעשיו באופן שיאומר לו תוכחה בלי פשרות ורחמים על חסרונותיו, ומן הטובות שהיטיב ה' עם ברואיו היא שהאדם מתחתן, ואזי אשתו מעמידה אותו על מקומו ומזכירה לו תמיד מידותיו המגונות ומעשים הרעים וכו' וכו'.
ואם האדם רוצה בתיקונו באמת, יכול ג"כ לבקש מאביו ואמו או משאר קרובים וידידים שיגידו לו מוסר בלי חנופה ובלי חשבונות. [ובעל מדריגה מעיקר הדין לא צריך כל אלה, אלא הוא בעצמו לא מוותר ומחניף לעצמו, וע"י התבודדותו וחשבון נפשו יוכל לתקן הכל].
וזה בחי' פרשת השבוע
"שופטים" היינו שפיטה עצמית בלי פשרות וויתורים, או שפיטת זולתו ברצונו והסכמתו שיגידו לו מוסר ותוכחה על חסרונותיו,
"ושוטרים" היינו עונשים וקנסות ובזיונות למיניהם שיקבל על עצמו כשנכשל,
"תתן לך" שאתה בעצמך תתן לעצמך ולך, ואתה תמנה אותם עליך לייסר אותך בתוכחתם,
"בכל שעריך" היינו בכל מקום ושער שאתה נמצא שם, שערי ביתך, שערי בית הכנסת ובית המדרש וכו' וכו' – אי נמי בשערי גופך דהיינו הפה, אזנים עיניים וכו' (וכנודע).
"לשבטיך" שדרך המון עם, שנכשלים בלשון הרע ומוציא שם רע על עדות אחרות ושבטים משבטי י-ה. ודבר זה חמור אפי' מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, כמ"ש חז"ל (מדרש תנחומא פ' מצורע-ב, ירושלמי פ"א ה-פ"א).
ויהי חלקינו עם מרי דחושבנא ומתבודדים יום יום לתקן נפשינו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר ירושלים
צדקה לסעודות צהריים חמות בישיבה / תרומות / מעשרות
לישיבה יתקבלו בברכה 052-565-2005 או דרך האתר באופן מאובטח לפרטים כנסו