לשון הרע.
וזהו (ויקרא יד-ב) "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו".
אמרו חכמינו ז"ל (ערכין טו:) למה נקרא שמו 'מצורע'? אמר רבי יוסי בן זמרא כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו וכו',
והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב "זאת תהיה תורת המצורע"? זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע. ע"כ.
וכהאי גוונא איכא למידרש ולמימר גם כן "מצורע" מוצֵא-רע. היינו שדן כל אדם לכף חובה ומוצא בו רע,
וכן אפילו כשאין דיון לדון וספק לדון בו, גם כן הוא תמיד מחפש אחרי מומים וחסרונות ופגמים של אחרים, וחופר עד שמוצא בהם רע.
וכן כשהוא מתוסכל מאיזה מצב ואירוע לא נעים שהוא שייך בו, תמיד תולה סירחונו וחסרונו באחרים, דהיינו שהכל בגלל פלוני או בגלל אלמוני, או בגלל כולם…, חוץ ממנו ! ותמיד זורק את הבוץ ואשמת הליכלוך על אחרים.
והנה מבואר בליקוטי מוהר"ן
(קמא, סי' לח-ב) שכשפוגמים הדיבור, אזי ע"י הפגם הנ"ל נעשה מרוח פיו, רוח סערה. ורוח סערה הזה הוא מקטרג הגדול שממנו באים כל הקיטרוגים וכל הנסיונות, והוא מסַעֵר גופֵיה דבר נש, וכל המלשינות והרעות שדוברים על האדם בא מרוח סערה הזה, כי הוא בחינת קץ כל בשר (בראשית ו) שעושה קץ וסוף לכל בשר.
ובני אדם שהם דנים את כל אדם לכף חובה, וחוקרים תמיד על חובות בני אדם הם מבחינת קץ כל בשר, כמו שכתוב (איוב כח) קץ שֹם לחושך, ולכל תכלית הוא חוקר, שהוא חוקר תמיד לעשות תכלית וכליון לכל דבר ולעורר דין ולהלשין ולקטרג, כמ"ש (ישעיה נז) והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל.
והתיקון להנ"ל
שצריך כל אדם לראות לאכפיא סטרא דקץ כל בשר תחת הדיבור של קדושה וצריך להעלות את הדיבור לשרשו ע"י שמדבר בינו לבין קונו בשלהבת הגבורות ומעורר את עצמו לעבודת הי"ת עד שנתחמם לבו ומדבר בחמימות שבלב בהתעוררות התשובה ורואה פחיתותו וגדולת הבורא, כי עד עכשיו השליך חטאתיו אחר כתפיו ולא עיין בהם, ועכשיו כשיודע אותם אזי נכנס בו בושה גדולה על גודל פשעיו כנגד רב ושליט עירקא ושרשא דכל עלמין, עיי"ש כל דבריו המתוקים והנפלאים.
ואמרו חז"ל (ערכין טו:) א"ר חמא בר' חנינא מה תקנתו של מספר לשון הרע?
אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה שנאמר (משלי טו-ד) מרפא לשון עץ חיים, ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר (ירמיה ט-ז) חץ שחוט לשונם, ואין עץ אלא תורה שנאמר (משלי ג-יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. ואם עם הארץ הוא – ישפיל דעתו, עיי"ש.
כי במה שפגם יתקן,
שהרי הפגם מתחיל מביטול תורה, וכמ"ש חז"ל (ילקוט בהעלותך סי' תשאב) אמר הקב"ה בעוה"ז ע"י שהייתם בטלים מדברי תורה, הייתם מסיחים בבני אדם, אבל לעתיד לבא, אתם למדים תורה מפי, ואני מרבה לכם שלום.
ובאמת ע"י דיבור האדם אפשר להכירו ולדעת מי הוא, האם אדם טוב או אדם רע. האם צדיק הוא או רשע, ת"ח או ע"ה, וכדאיתא בזוה"ק (פ' בלק, דף קצג: בסוף העמוד) פומיה הודע לבני נשא מאן הוא. ע"כ.
וצריך האדם להרגיל את עצמו לדבר בנעימות ורכות,
וכמ"ש חז"ל (ויקרא רבא לג) רבי עשה סעודה לתלמידיו, הביא לפניהם לשונות רכים ולשונות קשים, התחילו בוררים ברכים. אמר להם: דעו! כשם שאתם בוררין את הרכין, כך יהיה לשונכם רך אלו לאלו.
ואמרו חז"ל שצריך האדם להשתדל לדבר דברים טובים על הבריות, ולדבר מה יותר דברי תורה ותפילה ויראת שמים וכדאיתא בזוה"ק (פ' תזריע, דף מו: בסוף העמוד) וז"ל כמה דעונשא דהאי בר נש בגין מילה בישא, כך עונשיה בגין מילה טבא דקאתי לידיה ויכול למללא ולא מלול.
ונסיים כעת בפסוקים מפורשים,
א) כל עמל אדם לפיהו (קהלת ו-ז). ועיין דברים כדרבנות על ביאור פסוק זה בתנא דבי אליהו זוטא טז.
ב) מי האיש החפץ חיים… נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהלים לד-יד).
ג) מות וחיים ביד הלשון (משלי חי-כא).
ויהי רצון שנזכה לעשות תמיד רצון ה', גם בפינו ולשוננו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
נ.ב הוראת קבע לחסידי ברסלב
כבר יש לך ?תנסו – תראו רוב שמחות ו- תיקון לחיי נצח נצחים לחיי עולם הבא…
ובעזרת השם גם לחיי העולם הזה !
בזכות הצדיק יסוד עולם
רבינו נחמן מברסלב
-
-
-
-
-
-
-
-
