לקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר.

"לקשר" עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר. [ליקו"מ סי' א']

אחי היקר! צריך שתדע, שרביז"ל [רבי נחמן מברסלב] הזהיר אותנו מאוד לילך בדרך של תמימות ופשיטות, לקבל עול מלכות שמיים, ולזכור בפשיטות שה' נמצא בכל מקום ובכל מצב.

וזה צריך תמיד להיות הבסיס שלנו. שנצמצם את עצמנו להתבטל לה' כמו עבד למלך, יהיה מה שיהיה. ורק כך אנו נעשים כלים ראויים, להשיג קצת אור של שכל והשגה באלקותו יתברך. הן בוודאי תכלית הקבלת עול, הוא להיות מקושר לאור של הדעת והשכל [של התורה והצדיקים – המכוונים אתונו אל האמת והתכלית של העולם הזה].

שהרי הספרים הקדושים מלמדים אותנו דעת ושכל איך כן להבין קצת מהו הפנימיות של כל מצוה, פנימיות של שבת ומועדים, פנימיות של עניני הרשות, ועצות של דעת איך להתחדש למצוא את ה' גם לאחר נפילות וירידות. ואם כן בוודאי שצריך איש ישראלי להסתכל בשכל של כל דבר, אלא שהכלי לזה צריך להיות מתוך צמצום ופשטות של קבלת עול בתמימות. כי אדם שמחפש שכל ואור בלי שמצמצם עצמו לידע שהוא רוצה לקבל עול מלכות שמיים, אזי לא יוכל להשיג שום אור. כי אור ה' הוא גדול מאוד, ואין לנו היכולת לקבלו.

וזהו הסיבה שאנו לא כל כך מצליחים לחיות תמיד באור של שכל ודעת, אפילו שאנו כביכול לומדים לימודים פנימיים ועמוקים. אבל כשאדם מצמצם עצמו ברצינות בקבלת עול מלכות בכל דבר שעושה, ובכל מצב שנמצא, לזכור שיש כאן מלך, אזי הוא מקבל כבר קצת כלי לחפש אור של שכל.

וככל שאנו מצמצמים עצמנו להיות כלי לקבל אור השכל, אזי אפילו שאין אנו יודעים מהו השכל של כל דבר, וגם אם מגיע שבת ואין מאיר לנו המוח שמאיר בשבת כפי שכתוב בספרים, וגם אם בזמן האכילה, או בזמן התעסקות בצרכי הבית וכדומה, אין אנו יכולים לכוון למצוא שם את אור ה' כפי שמובא באריכות בליקוטי הלכות, בכל זאת, בעצם המציאות שנגשנו ל- שבת, אכילה ועסקי הבית, מתוך רצון של קבלת עול מלכות, להאמין שבוודאי ה' נמצא כאן, ובוודאי יש כאן איזה שכל שיכול לקרב אותנו לה' בפרטיות דווקא דרך שבת זה, או אכילה זו, הרי שבזה בעצמו אני כבר מקושרים לאור השכל האמיתי.

כי עיקר כוחו של עשו הוא להסתיר את אור הדעת, ולומר שיש רק גשמיות, וברגע שאנו התעוררנו לרצות להתחבר לאור האלוקי, בזה בעצמו אנו מתקשרים לאור השכל, אפילו שאין אנו יודעים בדיוק מהו אור השכל, רק שמאמינים שיש כאן אור אלוקי, ובזה מכניעים את עשו שאינו חפץ בשכל ואומר שאין פנימיות רק חיצוניות. ולכן רביז"ל דיבר עמנו הרבה להחזיק הרבה ברצונות וכיסופים. ולמעשה, מובן מזה, שיש לנו לעורר עצמנו תמיד בכיסופים גדולים להתקרב לה', לא רק בכלליות, אלא בפרטיות באותו דבר שאנו עושים ובאותו מצב שאנו נמצאים, למצוא שם את ה', להשיג קצת מהשכל הפרטי שיש באותו הדבר.

וככל שנעורר כיסופים לזה, כך ממילא אנו מתקשרים לאור השכל. כי הכיסופים הוא הפעולה המעשית והאמיתית ביותר של קבלת עול מלכות, שאנו מודים בלב שלם שה' הוא המלך, ואורו הגדול נמצא במקום הזה, וזהו בעצמו הכלי לקבל אור השכל. והעצה הטובה ביותר לזה, הוא עצת ההתבודדות שהוא עצת העצות של כל העצות. לדבר עם ה' ולספר לו כל דבר שאנו עושים, ולעורר שם כיסופים בפה מלא, לבקש מה', שיתן לנו הדעת הנכונה והמדויקת בלי ריבוי אור ובלי מיעוט אור, איך למצוא באותו הדבר את אור ה'. ובלי שנצמצם עצמנו ברצינות מתוך קבלת עול מלכות, אזי גם אם נחפש אור של שכל ודעת ונלמד חסידות ולימודים פנימיים, נוכל מאוד לטעות להפסיד המכוון שהוא להתחבר לאור השכל באמת, ולעבוד עמה את ה' למעשה.

ורק כשנקבל עלינו עול המלכות, ונעורר עצמנו ברצונות והשתוקקות להתקרב לאור ה', ונרבה לדבר עם ה' על כל עסקינו, הן עסקים הרוחניים והן עסקים הגשמיים, ובעיקר לבקש על זה בעצמו שישתנה ויתהפך לנו ההסתכלות על הדבר שעליו אנו מבקשים, שנסתכל על אותו הדבר בעיניים של יעקב, לא של עשו, בזה נזכה במהרה תמיד להשיג איזה אור של דעת להבין איך להיות בכל מקום עם ה'.

אחי היקר! אם תתמיד בדרך זו, תראה שבמשך הזמן תוכל להיות יותר ויותר מקושר לה', לפי הכלים שלך, להיות יותר בחינת 'לבנה' שמעמידה עצמה כנגד השמש לקבל אורה. וזהו עיקר החן האמיתי שיש לך למעלה, הכח המיוחד שיש לך בגלל שאתה איש ישראלי, לא ללכת אחר ההרגשות, ואחר שכליים ותובנות לא נכונות, אלא לעורר עצמך בעקשנות גדולה בכל דבר שאתה עושה, לחפש, לכסוף ולהתחנן לה' שיגלה לך מהו אור הפנימי שיכול לקרב אותך בפרטיות באותו הדבר שאתה עושה. חזק ואמץ בחיפוש אור הדעת והשכל

ידידך הדורש טובתך ושלומך !