למה צריכים להתפלל, והלא השי"ת יודע מחשבות?!

למה צריכים להתפלל? תשמעו תשובה מספרי ברסלב – מאת ראש הישיבה שליט"א | מתוך עלון לשבת פרשת השבוע דברים.

(דברים א-יא) "ויברך אתכם כאשר דיבר לכם". איתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' לד) הכלל: שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות (מופתים, ניסים ונפלאות) כרצונו, כמו שדרשו חכמינו ז"ל (מועד קטן טז:) עה"פ (ש"ב כג-ג) צדיק מושל יראת אלקים, מי מושל בי? צדיק, אמר אלקי ישראל אני מושל באדם. מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזירה והצדיק בטלה.

וזהו בחי' (בראשית מב) ויוסף הוא השליט, הוא שורש כלליות נשמות ישראל, והם הענפים שלו המקבלים ממנו. ועיקר הממשלה, להאיר ולעורר לבם לעבודת השם יתברך, כמו שכתוב (דברים לג) שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו, היינו להאיר הארת הצדיק בענפים, היינו בלב ישראל, וזהו ואל עמו תביאנו.

ובחינה זאת, דהיינו "ויוסף הוא השליט" הוא בחינת מלאפום כמו שכתוב (בכל ספרי קבלה, ומובא בשערי ציון, בשער תיקון הנפש).

ברית – מרכבה ליסוד, אשר הוי"ה שלו מלאפום (עיין ת"ז תיקון ע') כי המלאפום הוא אותיות מלא פום, להורות שכלי השפע, היינו הפה של הצדיק הוא מלא מאלקותו יתברך.

למה צריכים להתפלל?

כי לכאורה קשה, למה צריכים להתפלל, והלא השי"ת יודע מחשבות?! אבל מחמת שהדיבור הוא כלי השפע כמ"ש ויברך אתכם, כאשר דיבר לכם, היינו לפי הדיבור, כן השפע.

אם הדיבור, היינו כלי השפע הוא בשלימות ובמלואה – אזי יכולים לקבל בהם רוב שפע.

והדיבורים של הצדיק – בודאי הם בשלימות ובמלואן, לכן יכול להמשיך השפע לישראל, ועל ידי זה נקרא בחינת מלאפום, מלא פום, להורות שהפה שלו – במלואה ובשלימות. ע"כ.

וזה בחי' (ישעיה ג-י) אמרו צדיק כי טוב, כי אמרותיו ודיבוריו של הצדיק הם מפיקים שפע גשמי ושפע רוחני, ודיבורים עושים רק טוב.
וזה בחי' (תהלים ה-יג) כי אתה תברך צדיק, כי הברכה והשפע כנ"ל באה ע"י הצדיק,
וזה בחי' (שם לז-ל) פי צדיק יהגה חכמה. בחי' (קהלת ז-יב) בצל החכמה בצל הכסף, הרי שפע גשמי, וידוע שחכמה היינו אבא, משפיע לבינה היינו אמא, הרי שפע רוחני.

וכתיב (משלי י-ו) ברכות לראש (היינו חכמה) צדיק.
וכתיב (שם י-יא) מקור חיים פי צדיק,
וכתיב (שם י-כ) כסף נבחר לשון צדיק.
וכתיב (שם י-כא) שפתי צדיק ירעו (ויפרנסו) רבים.
וכתיב (שם י-לא) פי צדיק – ינוב חכמה,
וכתיב (שם י-לב) שפתי צדיק ידעון רצון.

והנה מבואר בדברי רבינו ז"ל שלפי הדיבור כן השפע גשמי ורוחני. ואם כן צריכים לשמור מאד מאד את הפה בקדושה כדי שנוכל להשפיע בו בקדושה.

ועל כן צריכים להזהר מאד בדיבורים – משקר ואביזרייהו, ומאונאת דברים, מרכילות לשון הרע ומוציא שם רע, ומלדבר רע על כלל ישראל, מניבול פה ואביזרייהו, מלהלבין פני חבירו, ובפרט ברבים, מדיבורי ליצנות, ומדברים בטלים, ומלכנות שם גנאי לחבירינו, מלהתכבד בקלון חבירינו, מלתת עצה לא הוגנת, מהלשנות ומסירות, מלמסור דין לשמים, מקללות מלצער יתום ואלמנה. מלהטיח דברים כלפי מעלה, משבועות ונדרים, מלהוציא שם שמים לבטלה. מלפתוח פה לשטן, מלבשר בשורות לא טובות, מלהזכיר שם ע"ז, ואת השטן, וכו' וכו'.

ויש להשתמש עם הפה רק לטובה ולברכה, דיבורים טובים, דיבורים של תורה תפילה ויראת שמים. וזכור לטוב מו"ר ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, שכל הזמן היה מדבר דיבורים רבים, וכולם מרבינו הקדוש וגדולתו, ועצותיו, ודעתו, וכולם היו מלאי יראת שמים (וכ"ז כמובן מעבר לעיסוקו בתורה ותפילה כל היום, אבל כשהי' פוגש אדם לא הי' סותם פיו. אלא מלא פום דברי התחזקות והתעוררות ודרכי ה' והדרכה, הכל ע"פ דעת רבינו הקדוש ז"ל.

יהי רצון שנזכה לכך.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר