למה באתי לזה העולם ?

וזהו (דברים לג) "וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך אשר ניסיתו במסה.. יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. וליוסף אמר.. ממגד.. וממגד.. וממגד.. וממגד.. וממגד, תבואתה לראש יוסף, ולקדקד נזיר אחיו".

למה באתי לזה העולם ?

הנה מודעת זאת וחקוקה ידיעה זאת אצל כל יהודי כשר, שעיקר תפקידנו בעולם הזה הוא לעמוד בנסיונות הקטנים עם הגדולים, וכמו שרואים בחוש שכל הזמן אנחנו בנסיונות, וכמ"ש חז"ל (ראש השנה טז.) אדם נידון בכל שעה שנאמר (איוב ז-יח) לרגעים תבחננו. והיינו נסיונות קטנים על פי רוב. ואיתא בזוה"ק (מדרש הנעלם פ' וירא, דף קו:) לא ברא הקב"ה ליצר הרע אלא לנסות בו בני אדם (ועל תוצאות המשחק הנ"ל – יקבל כל אחד שכר עולם הבא ותענוגות עולמים לחיי נצח).

הנסיונות כבדים וגדולים עליך ?

ואחד היסודות של אמונתינו הקדושה היא שאין הקב"ה מנסה את האדם אלא בנסיון שיכול לעמוד בו, וא"כ אם נשלח לאדם נסיון – סימן הוא שהוא במדריגה שיכול לעמוד בנסיון הזה, וכמ"ש (ילקוט שמעוני שמואל א-פט') כשם שהמצרף הזה מכניס את הכסף לאש, ואת הזהב לכור, כך הקב"ה צורף את הצדיקים כל אחד לפי כוחו.

והנה כל אדם צריך לעמוד בנסיונותיו, וכמ"ש חז"ל (שמו"ר לא-ב) אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו, שאין בריה שאין הקב"ה מנסה אותה, (א"ה: ולברוח מזאת המציאות – זה לא פתרון, כי אם הפסד)…

העשיר מנסה אם תהא ידו פתוחה לעניים, ומנסה העני אם יכול לקבל ייסורין ואינו כועס.

ולצדיקים מנסים אותם בנסיונות יותר גדולים, וכמ"ש (שם לב-ג) ה' צדיק יבחן (תהלים יא-ה). היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, הוא בודק בקנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים,

כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים. (כלומר בנסיונות יותר קשים, וכנ"ל). וכמ"ש (שם לד-ב) משל לבעל הבית שהיו לו שתי פרות, אחת כוחה יפה, ואחת כוחה רע, על מי הוא נותן את העול? לא על זו שכוחה יפה! כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים,

רבי נחמן מברסלב לא פחד !

ואם כי מצאנו שרבינו הקדוש ז"ל (רבי נחמן מברסלב) ביקש נסיונות ולא חשש ופחד מהם כלל, כי איך יעלה על הדעת שיעבור על רצון, ורבי שניאור זלמן מלאדי הבעל התניא אמר על כך מי לנו גדול מרבי נחמן מברסלב, שאנחנו מבקשים "ואל תביאני לידי נסיון" ורבי נחמן ביקש נסיונות!!!,

אבל אנחנו ?

וכן מצאנו שאמוראים אמרו (ע"ז יז:) ניזיל אפתחא דבי זונות ונירפייה ליצרין וניקבל איגרא, מ"מ למעשה כולנו צריכים לברוח מהנסיון כבורח מן האש (ושל גיהנום), ואסור לנו לעשות כן, וכמ"ש חז"ל (ב"ב נז:) אי איכא דרכא אחרינא – רשע הוא! וכבר אמרו חז"ל (כתובות קז.) לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד המלך הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. ואמרו (אבות דרבי נתן-ט) י' נסיונות ניסה הקב"ה את אבותינו, ובכולן לא נמצא שלימים.

והנה בפסוקים שבכותרת בריש העמוד מובא שלוי ע"י שעמד בנסיון זכה למה שזכה, וכן יוסף הצדיק (ויש לפרש "נזיר אחיו" ות"א פרישא דאחוהי, היינו הכי קדוש ופרוש שבין האחים שעמד בנסיונות עניני הקדושה וזכה להיות מרכבה לספירת היסוד. וגם לטעום ממתיקות ונחת העוה"ז (ולא לחינם נכתב בשכרו, ממגדי ה' פעמים), ואמרו בזוה"ק (הנ"ל, וירא קו:) למה זכה יוסף באות המעלה ומלכות? בשביל שכבש יצרו.

רוצה לעלות לגדולה גשמית ורוחנית ?

וכבר אמרו חז"ל (אבות ה-ה) לפום צערא אגרא, (וע"ע קה"ר א-כז), וכל נסיון הוא לגדל את האדם העומד בנסיון, כמ"ש (ב"ר נה-א) והאלקים נסה את אברהם (בראשית כב-א), נסיון אחר נסיון, וגידולין אחר גידולין.. בשביל לנסותן.. בשביל לגדלן.

ואמרו (שמ"ר ב-ג) אין הקב"ה נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן, ואח"כ מעלהו לגדולה. (עיי"ש שבדק לדוד בצאן).

ויהי רצון שנעמוד בכל הנסיונות, ובזה תלוי עתידנו הניצחי.

בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה 050-4161022