למה אלוקים מסתתר ?
בטח בבטן מסתובב לכם השאלה הזו
למה אלוקים מסתיר פנים מאיתנו ?
והתשובה הפשוטה נמצאת בספרי ברסלב | שיחת הנפש אות-יב.
ה' יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר פָּנִים מֵאִתָּנוּ כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר אֵלָיו.
ה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מַסְתִּיר עַצְמוֹ מֵאִתָּנוּ (זה רק כביכול – כמו גננת או הורים שעושים את עצמם כאילו מסתירים פנים כשהילדים רבים או מתנהגים לא בסדר, אבל זה רק..), כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ אֵלָיו,
למה מעצמנו, שהוא יעורר אותנו ? כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כְּדֵי שֶׁלּא תּאכַל הַנְּשָׁמָה נַהֲמָא דְּכִסּוּפָא כַּיָּדוּעַ (שלא נהיה אוכלי חינם, ונקבל שכר עולם הבא בלי עבודת המלך, כי מלך רוצה שתתגלה מלכותו ע"י העם שלו והעבודה שעובדים אותו וזהו כבודו..).
אֲבָל מֵעצֶם גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, קָשֶׁה לָנוּ מְאד לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ כָּרָאוּי, כִּי בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְכוּ' (קִדּוּשִׁין ל'): וּמֵחֲמַת זֶה הֲוָה מַה דַּהֲוָה שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ וְנֶחֱרַב בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן (היצר הרע, והשנאת חינם), וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַהִתְעוֹרְרוּת יַחַד וְכַנַּ"ל (סימן יא ראה בהמשך).
שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קַבָּלַת אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִין עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַבֵּר וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת הַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַכּל יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ זֶה לַעֲסֹק בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן הַכּל בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ: (שָׁם אוֹת יג):
שֶׁיִּשְׂרָאֵל רוֹצִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְעוֹרְרֵם תְּחִלָּה וִישִׁיבֵם אֵלָיו.
וְהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תִּתְעוֹרֵר תְּחִלָּה. אֲבָל עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים שֶׁכּוֹלֵל כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה מֵעֵלָּא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵלָּא בִּבְחִינַת מִזְמוֹר לְדָוִד לְדָוִד מִזְמוֹר.
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלִּפְעָמִים אוֹמֵר שִׁירָה וְאַחַר כָּךְ שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקּדֶשׁ וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקּדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר שִׁירָה הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַבְּחִינוֹת מֵאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא קדֶם וּמֵאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא קדֶם כַּנַּ"ל. עַל כֵּן עַל יְדֵי תְּהִלִּים עִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת וְהַהִתְקָרְבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְלָלִין יַחַד שְׁנֵי הַהִתְעוֹרְרוּת. כִּי תְּהִלִּים מְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתּוֹקֵק לַה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶה נֶחְשָׁב לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ. שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מֵכִין לְבָבֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו.
וְאַחַר כָּךְ הוּא מַקְשִׁיב אָזְנָיו לִשְׁמעַ דִּבּוּרֵינוּ כְּאִלּוּ הֵם יוֹצְאִים מֵאִתָּנוּ בְּעַצְמֵנוּ. רַק שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים עַל כָּל פָּנִים לְהִתְעוֹרֵר לָזֶה בְּעַצְמוֹ לְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיָּכִין לְבָבֵנוּ אֵלָיו. שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ.
וְכֵן מִתְפַּלֵּל דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים הַרְבֵּה עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נ"א) אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְכוּ'. כִּי תְּהִלִּים הוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בָּזֶה מְאד. כִּי עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ עַל הַכּל וּלְבַקֵּשׁ לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנּוּכַל לְבַקְּשׁוֹ הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְכוּ' בֶּאֱמֶת.
נִמְצָא שֶׁהַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף עַל פִּי כֵן נֶחְשָׁב לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מִתְעוֹרְרִים עַל כָּל פָּנִים לְבַקֵּשׁ עַל זֶה וְכַנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב. כִּי בְּוַדַּאי בְּלִי שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב. (שָׁם אוֹת יא):
