מוצ"ש פ' שמות, תקצ"ו נעמרוב.
עלים לתרופה
והנה להשיבך על צעקתך, כבר הקדים לנו השי"ת רפואה למכה
ע"י ריבוי הדיבורים הקדושים שסיפרתי לך מרבינו הקדוש והנורא ז"ל,
בכתב ובעל פה, שכולם הם שבעה משיבי טעם להחיות גם אותי,
גם את כל העולם כולו, גם אותך, כמו שהוא עתה.
כי אין עניין בעולם שאינו כולל בדבריו הקדושים ז"ל,
ותהילה לא-ל כבר שמעת ממני הרבה
והבנת הרבה וראית הרבה בספריו הקדושים,
ובהספרים אשר חנני ה' לחדש בדבריו הקדושים,
ובוודאי ראוי לך להבין מדעתך להחיות נפשך גם עתה.
כי זה כלל גדול, וכבר דברנו מזה כמה פעמים,
שאפילו אם נדבר הרבה כהנה וכהנה דברי אמת המשיבין את הנפש,
עם כל זה צריך כל אחד להבין מהם דבר מתוך דבר
להחיות נפשו במקומו ובשעתו כפי מה שהוא.
כי אילו פינו מלא דיבורים אמתיים וכו',
לא יוכל איש לדבר לחברו ותלמידו בפרטי פרטיות לרפאות מכאובי נפשו
ולחזקו ולאמצו בפרטי פרטיות על כל מה שעובר עליו ביום אחד,
מכל שכן בשבוע, מכל שכן בחודש ובשנה, מכל שכן כל ימי חייו.
והעיקר להבין מעצמו מהדיבורים הקדושים שמדברים עמכם
לקבל מהם התחזקות ועצות לשמח נפשו בתוך מעוף צרה וצוקה חס ושלום,
להפוך כל מיני יגון ואנחה לשמחה.
ובפרט, שתהילה לא-ל כבר יש לנו יסוד מוסד לשמח נפשנו ולהחיות עצמנו בכל מקום שהוא
בכל מה שעובר על כל אחד, על ידי שזיכנו השי"ת לידע ולהתקרב לאור כזה וכו',
ועכ"פ אין אנו מתנגדים עליו.
ודע והאמן בני חביבי, כי לא דבר ריק הוא ממנו,
ובכל יום ובכל שעה אתה צריך להחיות עצמך בזה.