ליקוטי עיצות – צדיק
ע. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בְּלִי קִטְרוּג: (לק"א סי' פ"ח)
עא. מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה [(שְׁמוֹת י"ז) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ". כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לוֹ "וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ", שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. כִּי הָעִקָּר מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין מִפֶּה הַצַּדִּיק. וְעַיֵּן מִדְרַשׁ דְּבָרִים פָּרָשָׁה ג' עַל פָּסוּק, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אַתָּה עוֹבֵר" וְכוּ'], עַיֵּן בִּפְנִים סִימָן ק"כ. גַּם לִמּוּד בַּסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וּשְׁמִיעָה מִפִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע. וְיִשְׂרָאֵל אִבְּדוּ אֶת כֶּתֶר הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, וְלֹא נִשְׁאָר לָהֶם כִּי אִם הַנִּשְׁמַע, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ [הַנַּ"ל]. עַל־כֵּן אֵין בַּסֵּפֶר כֹּחַ כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נִשְׁמַע שֶׁנִּשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל: (לק"א סי' ק"כ)
עב. הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, הוּא לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כֹּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל. וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִדְּבָרָיו חַ"ו יָמִין וּשְׂמֹאל. וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר מְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת. וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק: (לק"א סי' קכ"ג)
עג. הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרָע שֶׁלּוֹ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת, לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל: (לק"א סי' קכ"ט)
עד. הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת (וְכֵן מְבֹאָר לְעֵיל אוֹת י"ז). עַל־כֵּן זֶה סִימָן אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת, אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת: (לק"א סי' קל"ה)
עה. אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה: (שם)
עו. עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה שֶׁיִּהְיֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי אַהֲבַת הַצַּדִּיק יִתְבַּטֵּל אַהֲבַת נָשִׁים בִּבְחִינַת "נִפְלֵאת אַהֲבָתְךָ לִי" וְכוּ': (שם)
עז. הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא כְּמוֹ תַּעֲנִית: (לק"א סי' קס"ז)
עח. צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת, מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁיֶּאֱהֹב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבַת נֶפֶשׁ, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְלֵב נִשְׁבָּר: (לק"א סי' קע"ו)
עט. מִי שֶׁמַּאֲמִין הֵיטֵב בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, הוּא רוֹאֶה מֵהֶם מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּכָל עֵת. כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְלֵאִים מוֹפְתִים, וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם וּמֵשִׂים לֵב לְדִבְרֵיהֶם, הוּא רוֹאֶה וּמוֹצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר כָּךְ, הַכֹּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם: (לק"א סי' קפ"ו)
