ליקוטי עיצות – צדיק

ל. לִפְעָמִים הַצַּדִּיקִים בּוֹרְחִים מִשְּׂרָרָה וּמַנְהִיגוּת וְאֵינָם רוֹצִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְהֵם תּוֹלִים זֹאת בְּקַטְנוּתָם, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בָּהֶם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהַסְתָּרַת פְּנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הִתְמַעֲטוּת אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף, וַאֲזַי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִים הַמַּנְהִיגוּת, וְזוֹכֶה הָעוֹלָם לְמַנְהִיג אֱמֶת שֶׁיַּנְהִיגֵם בְּרַחֲמִים: (שם)

לא. מַה שֶּׁקָּשֶׁה לְהָעוֹלָם עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, הֲלֹא אֶפְשָׁר לְעַיֵּן בִּסְפָרִים דִּבְרֵי מוּסָר. אֲבָל יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ בְּיִרְאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל רַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף, עַד שֶׁזּוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכֹּל. אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה בְּסֵפֶר, רָחוֹק מִזֶּה הַשְּׁלֵמוּת. וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן י"ט וּבְאוֹת בְּרִית סִימָן י"ז: (לק"א סי' י"ט אות א' ט')

לב. יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁהִמְשִׁיךְ הַתּוֹרָה (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים בְּסִימָן כ'), וְיֵשׁ לְזֶה הָאָדָם חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה. כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְוַסֵּף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה, וְכָל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת הִיא מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה בְּיוֹתֵר וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן, וּמַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, הַכֹּל לְפִי רֹב אֲנָשִׁים, כֵּן יוֹתֵר קְדֻשָּׁתוֹ. גַּם כָּל הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ נִכְנָע רִשְׁעָתָם עַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה: (לק"א סי' כ' אות ד')

לג. עַל־יְדֵי שֶׁעוֹמְדִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁדּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְנִיעַ הָרְשָׁעִים וְכָל הַמּוֹנְעִים: (שם)

לד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וּכְשֶׁפּוֹגְמִין כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ הַתּוֹרָה: (שם אות ה')

לה. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל וְהוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כָּל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מוֹנְעִים וּמִתְנַגְּדִים וְאֵינָם מַנִּיחִים לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְכָל עִקַּר כֹּחָם הוּא רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא. עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם הָרָע, וְיִהְיֶה מִצְחוֹ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת גָּדוֹל, וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהִיא עִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת לְבַל יִתְבַּיֵּשׁ וְיִתְבַּטֵּל כְּלָל מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים, רַק יִהְיֶה עַז כַּנָּמֵר נֶגְדָּם: (לק"א סי' כ"ב אות ד')

לו. עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹל מִתַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, חֹשֶׁךְ, מִיתָה וְכוּ'. וַאֲזַי נִצּוֹל מִמְּרִירוּתָא דְּעַלְמָא, שֶׁהוּא דַּאֲגַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיֵּי רֹב בְּנֵי אָדָם, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּמֵאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (וְעַיֵּן מָמוֹן אוֹת י"ג וְי"ד). וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁחוֹלֵק חַ"ו עַל הַצַּדִּיק, אֲזַי נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר, וְהוּא מָלֵא מְרִירוּת בְּיוֹתֵר תָּמִיד, עַד שֶׁהַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה מְכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמְּרִירוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא מְרִירוּת דַּאֲגַת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת: (לק"א סי' כ"ג)

לז. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. כִּי הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְדָּמוֹת וְסִבּוּבִים נִפְלָאִים שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד: (לק"א סי' ל' אות א' ב')

לח. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אַחַר הָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי צְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בְּךָ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלָשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן אַל תִּטְעֶה לוֹמַר, דַּי לִּי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַמֻּחְזָק בְּיִרְאַת ה' וְנִכְבָּד קְצָת, וְלָמָּה לִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְלַחֲזֹר אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל דַּיְקָא, הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִתְּחִלָּה כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר הַזֶּה (כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים), אַל תִּטְעֶה לוֹמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רַבִּי אֲמִתִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל: (שם)

לט. צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכָחָה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הוּא לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ, כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם. אַךְ אֲפִלּוּ טוֹבָתֵנוּ, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ, שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ טוֹב, הִיא גַּם כֵּן רָעָה אֶצְלָם, כִּי תְּפִלָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם מְאֹד, [מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְעֻרְבֶּבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה], וּמֵחֲמַת זֶה הֵם מוֹכִיחִים אוֹתָנוּ לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן. אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחֶסֶד, וְעַל־יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמַשְׁפִּילִין חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ"ם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַעֲלוֹת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁעַל יָדָהּ בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת: (שם אות ז')