ליקוטי עיצות – צדיק

כ. כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לְחָכָם הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן טוֹב. וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּבָזֶה הוּא מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר אָז בִּפְנֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְכֵן נִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעוֹרֵר, שֶׁיָּבוֹא עִם רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּיוֹתֵר. גַּם שָׁמַעְנוּ, שֶׁהָעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם מֵכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁאָז צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְבַקֵּשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל: (שם)

כא. גַּם מִזֶּה תָּבִין הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין כְּשֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, וּבֵין כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר. כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ שָׁם, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ אָז, מִלְּבַד עוֹד הַרְבֵּה חִלּוּקִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: (שם)

כב. עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה: (שם אות ד')

כג. כָּל מַה שֶׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה, נִתְמַעֵט וְנִתְבַּטֵּל יוֹתֵר הַהֶבֶל הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, שֶׁהֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקַבְּצִין אֵצֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת נִתְבַּטֵּל הַהֶבֶל שֶׁל קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ: (שם אות ו')

כד. אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים וּבָאִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, רָאוּי שֶׁיִּתְוַסֵּף בָּהֶם אַהֲבָה זֶה לָזֶה, וִיעוֹרְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וְזֶה סִימָן שֶׁהָיָה כַּוָּנָתָם רְצוּיָה בְּעֵת שֶׁהָיוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק וְהִתְחִילוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה: (שם)

כה. יֵשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם פְּגוּמוֹת מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וַעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וּנְפָשׁוֹת כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת כָּאֵלּוּ הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר וּלְחַדְּשָׁם לְטוֹבָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁפָּגַם מְאֹד וְרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו לַחֲזֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מְאֹד מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ בְּרַחֲמָיו לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת וּלְחַדֵּשׁ גַּם נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה: (שם)

כו. יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר. וּכְשֶׁנֶּחְשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְחַשֵּׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק. וְאַף שֶׁבֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁלּוֹ. וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק וְיוֹשֵׁב אֶצְלוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁעַל יָדוֹ יָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי: (לק"א סי' י"ז אות א' ב')

כז. וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נֶחְשָׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְּהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת, וְהוּא נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא חָכָם, וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַחָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, הֵם כֻּלָּם שְׁטוּת וּכְסִילוּת גָּמוּר, שֶׁמֵּחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים נִתְחַשֵּׁךְ [שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַשֵּׁךְ] אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל: (שם)

כח. עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, עַל־יְדֵי זֶה מַשְׁלִים וּמְתַקֵּן הַשֵּׂכֶל וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה וְאַהֲבָה: (שם אות ה')

כט. לְכָל דָּבָר יֵשׁ תַּכְלִית, וּלְּזֶה הַתַּכְלִית יֵשׁ עוֹד תַּכְלִית אַחֵר גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ. וְעִקַּר הוּא הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה וְשֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַתַּכְלִית הַזֶּה כִּי אִם הַצַּדִּיקִים, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי שֹׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, כֵּן מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ זֶה הַתַּכְלִית, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְהַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם ,שֶׁזֶּה הָעִקָּר: (לק"א סי' י"ח אות א' ב')