ליקוטי עיצות – צדיק

יא. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵן בְּפַרְנָסָה הֵן בִּבְרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ', כֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימָם וּלְמַלְֹּאתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁנִּלְוֶה אֵלָיו. כִּי שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲנָחָה וּגְנוּחִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן. כִּי הָאֲנָחָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עָלָיו, אֲבָל זֶה הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מְקַבְּלִין רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים: (לק"א סי' ח' אות ב')

יב. הַמִּתְנַגְּדִים וְהָרְשָׁעִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הֵם מְקַבְּלִין הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלָּהֶם מֵהָרַב דִּקְלִפָּה. כִּי יֵשׁ רַב בַּקְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא כְּנֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְעַל־כֵּן הֵם גְּדוֹלִים בִּשְׁעָתָן, כִּי הָרוּחַ חַיִּים הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרַב דִּקְלִפָּה הִיא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתָן, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וּלְבַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד וּמְסַעֵר גּוּפֵהּ וְנִשְׁמָתֵהּ שֶׁל הַנֶּאֱחָזִין בּוֹ. וְעַל־כֵּן הֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, כִּי אֵין לָהֶם רוּחַ חַיִּים הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת דַּיְקָא כַּנַּ"ל: (שם אות ג')

יג. הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבֵקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד: (שם אות ח')

יד. הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְכַפְּרִין עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה": (שם אות ד')

טו. כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ, וְצָרִיךְ זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר, כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לָהּ: (לק"א סי' ט' אות ב')

טז. צַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם מַעֲלִין אֶת הַתְּפִלָּה בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמְּגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים וְהָעַכּוּ"ם, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ"ם, יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל. עַל־כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה אוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ לַצַּדִּיקִים שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וּבָזֶה עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה אֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם הַצַּדִּיקִים: (לק"א סי' י' אות ב' ג' ד')

יז. עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים מְבַטְּלִין הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁבָּאִים לְהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין דִּינִים וְזוֹכִין לְחָכְמָה וְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וּלְהַשָּׂגַת כָּל הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (שם אות ה')

יח. זֶה שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק הוּא מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל צַדִּיק גָּדוֹל לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל זֶה הַלַּמְדָן, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוֹצִיא הַצַּדִּיק הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן. כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֲלָכוֹת, וּמְיַחֵד בָּזֶה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים, עַיֵּן שָׁם בִּפְנִיםL (לק"א סי' י"ב אות ד')

יט. צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וְלַחֲזֹר אַחַר צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם, שֶׁיַּעֲלֶה גַּם נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּלְהוֹרִיד עַל־יְדֵי זֶה תּוֹרָה. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה, כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת מָרַת נֶפֶשׁ בְּחִינַת "וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ", וְזֶהוּ [בְּחִינַת] פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי אֵין הַנֶּפֶשׁ מְאִירָה וְהִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רְעֵבָה. וְעַל יְדֵי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ"ל נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים עִם הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאָז יִתְקַיֵּם בּוֹ: "וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב", בְּחִינַת וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשְׁךָ. וִיחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ וִיתְתַּקְּנוּ יְמֵי נְעוּרָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, וְאָז יִקָּרֵא אָדָם. גַּם גּוּפוֹ יִתְעַלֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק: (לק"א סי' י"ג אות ה' ו')