ליקוטי עיצות – צדיק

קי. הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לְבַד הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לְדַבֵּר עִמּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הוּא טוֹב יוֹתֵר. אֲבָל גַּם הָרְאִיָּה וְהַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד (עַיֵּן עֵינַיִם י י"א): (לק"ת סי' ע"ה)

קיא. צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, כִּי אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, כִּי אַחַר כָּךְ, דְּהַיְנוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְקָרֵב. וְהַבַּעַל דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ עַכְשָׁו גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין בֵּין בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּימֵי קֶדֶם, אַךְ אֵין יוֹדְעִים לְהֵיכָן לְהִתְקָרֵב. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת: (לק"ת סי' ע"ח)

קיב. הָאָדָם לֹא בָּא לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַנְּשָׁמָה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁתִּהְיֶה בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא. אֲבָל הָעִקָּר הוּא מַנְהִיג הַדּוֹר הָאֲמִתִּי. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית עַל־יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא. וַאֲפִלּוּ אִם אָנוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִין בְּעַצְמֵנוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁכֻּלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הַנַּ"ל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ בְּכָל יוֹם עַל זֶה, שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג אֲמִתִּי, רוֹעֶה נֶאֱמָן כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּכְנִיס בָּנוּ דַּעַת אֲמִתִּי, לְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה: (לק"ת סי' ל"ט)

קיג. שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מְבַטְּלִין הַשְּׂאוֹר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּבְרִית אוֹת ס"ו): (לק"ת סי' פ"ג)

קיד. עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכַפָּרַת עָווֹן וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְנַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ: (לק"ת סי' צ"א)

קטו. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, צְרִיכִין לְקַשֵּׁר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשְּׁרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגוֹרֵם חַ"ו פְּגִימַת הַלְּבָנָה, גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. כִּי כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְהַתּוֹרָה וְלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי שִׂיחָתָן, שֶׁמְּשִׂיחִין שִׂיחַת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם. כִּי גַּם שִׂיחָתָן שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי שִׂיחָתָן דַּיְקָא הֵם מְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד, וַאֲזַי כָּל דִּינִין מִתְעַבְּרִין וְכָל חוֹבִין אִתְכַּפְיָן וְכָל נְהוֹרָא וְכָל שְׁלֵמוּ אִשְׁתְּכַּח: (שם)

קטז. לֶעָתִיד לָבוֹא כְּתִיב "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה". אֲבָל מִי שֶׁהוּא מְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי יַחֲזִיק וְיֹאחַז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק וְיִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם וְלֹא יִהְיֶה נִנְעָר עִם הָרְשָׁעִים: (שיחות הר"ן סי' כ"ב)

קיז. גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל הַנְּשָׁמוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין לְשַׁעֵר. כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁמֻּנָּחִים עֲרֻמִּים מַמָּשׁ וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל מַר מְאֹד, וְאֵין מִי שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי שָׁם אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, הוּא יָכוֹל לָרוּץ אֵלָיו וּלְקַבֵּל מִשָּׁם מַלְבּוּשׁ לְנִשְׁמָתוֹ. וְעַיֵּן בִּפְנִים עוֹד מִזֶּה: (שם סי' כ"ג)

קיח. מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֵין לְשַׁעֵר. וְעַיֵּן בִּפְנִים: (שם סי' כ"ד)

קיט. מִי שֶׁמְּדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק, הוּא מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מְדַבֵּר עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִקְרָא אֶפִּיקוֹרֶס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: (שם סי' ל"ח)

קכ. מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְצַיֵת לְדִבְרֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּגֵּעַ עַל־יְדֵי זֶה: (שם סי' ס"ז)

קכא. מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר ומְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, כִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי: (שם סי' קי"א)