לימוד התורה מתוך אהבת השם – זה חיים אחרים לגמרי

וזהו (דברים ל-כ פרשת השבוע נצבים) "לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך".

לפי פשוטו "כי הוא חייך" – הולך על ה', א"נ 'הוא' קאי על הנ"ל דהיינו כל הנ"ל דהיינו לאהבה את ה', לשמוע בקולו, ולדבקה בו.

ובתנא דבי אליהו רבא (פ"ו) איתא, כל המלמד את חבירו פסוק אחד, או הלכה אחת, או דבר אחד – הוא נותן לפניו חיים שנאמר "כי הוא חייך ואורך ימיך".

ובאמת הכל אחד כדאיתא בזוה"ק (ח"א כד, ח"ב ס.) שאורייתא וקב"ה חדא הוא, כי התורה הקדושה זוהי דעתו ורצונו יתברך. בחי' מה שאמרו חז"ל (שבת קה) "אנכי" ר"ת אנא נפשי כתבית והבית, שכביכול בתורה נמצא כביכול נפשו. כי התוה"ק היא חיינו ואורך ימינו, והיא מחכימה ומלמדת אותנו איך לנשום, ואיך לדבר, ומתי לדבר ומתי לשתוק, ואיך להתנהג בכל מצב ומקרה של החיים, והם הם אורחות חיים, וכל הפורש מהתורה כפורש מהחיים (ראה קדושין סו:).

לימוד התורה מתוך אהבת השם – זה חיים אחרים לגמרי

וכל הדבוק בתורה חי חיים אמתיים מלאי תוכן, ועושה את הדברים הנכונים שצריכים לעשות בכל עת ובכל שעה, וחיי כל עתותיו על פי רצון ה'. ובעסק התורה, כל מילה ומילה – היא עולם מלא, ועל כל מילה ומילה מלימוד התורה נאמר מ"ש חז"ל (פאה פ"א מ"א) ותלמוד תורה כנגד כולם, וכנודע מהגר"א זצ"ל שכל מילה של עסק התורה, מקבל שכר כנגד קיום כל התרי"ג מצוות.

וכל קטע של עסק התורה היא הצלחת הנפש, וטובת הנשמה, והצלחה ניצחית, ומועילה גם בזה גם בבא.

וכן כל רגע של אהבת ה' ודביקות בו, שבו הוא נעשה מרכבה לשכינה זוכה לחיים ניצחיים, ומקיים את כל הבריאה. וק"ו כשבפועל מקיים מצוות התורה, והלכות השולחן ערוך ושומע בקול ה', שאין דבר ערוך לו.

ואשרי הזוכה ללמוד ולעסוק בתורה ולקיים מצוותיו מתוך לב שלם ומתוך רצון עצמי וחפץ לב, דהיינו מאהבה, ולא מתוך הכרח וכפיה ויראת העונש.

אבל איך שלא יהי' אשרי העוסק בכך, ומתוך שלא לשמה – יבוא לשמה וכינס לנשמה. וכמ"ש חז"ל (פסחים נ:). ומי האיש החפץ חיים – יעסוק בתורה וילמד אותה לאחרים שעי"ז מעניק חיים, וכדברי האליה רבא הנ"ל כל המלמד את חבירו פסוק אחד (געוואלד!!!) או הלכה אחת (געוואלד!!!) או דבר – דיבור אחד (געוואלד!!!) -הוא נותן לפניו חיים!!!

נמצא שאין דבר גדול מזה, וכאמרם ותלמוד תורה כנגד כולם. ובאמת מי שזכה לטעום טעם מתיקות ונעימות התורה – לא צריך שום עידוד וחיזוק לעסוק בתורה כי ממילא ימשך אחריה כאל מגנט, וכתינוק יונק אל שדי אמו, והוא בבחינת "חולת אהבה" אשר יעשה כל מה שביכולתו להגות בתורה יומם ולילה ללא הפסק, ברשפי שלהבת י-ה. ומצידו ג"כ יעשה ככל יכולתו שכל ישראל בניו של מקום יהיו קרובים ודבוקים בה' ובתורתו, ובאהבת ישגה תמיד, ולא יפרוש ממנה כי אם מכח כורח גמור, כי מי ירצה מרצונו לפרוש מן החיים ומתענוג שאין דומה לה. ואשר מביאה תועלת ושכר אשר אין דומה וערוך לו. ואשר בזה עושה נחת רוח בדרגה הכי עילאית לבורא יתברך שמו.

ויהא חלקינו עמהם.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

ישיבת נצח מאיר ירושלים –

תרומות ללומדי התורה שהם עניים הגונים יתקבלו בברכה 050-4161022