לתשובה – יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים.
יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאד מִלַּעֲשוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁיָּכוֹל חַס-וְשָׁלוֹם לְבַלּוֹת יָמָיו וְלָמוּת בְּלא תְּשׁוּבָה חַס-וְשָׁלוֹם.
וְעַל כָּל זֶה מְסֻגָּל אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, עַל-יְדֵי תְּהִלִּים יִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה.
כִּי כָּל אָדָם וְאָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, יָכוֹל לִמְצוא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ אֲמִירַת תְּהִלִּים, וְעַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר וְלַעֲשוֹת תְּשׁוּבָה וְלָבוֹא לְשַׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לְנִשְׁמָתוֹ, וְלִפְתּחַ הַשַּׁעַר עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
וְעַל- יְדֵי זֶה יָשׁוּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלָיו וְירַחֲמֵהוּ, אַשְׁרֵי לוֹ.
עַל-כֵּן בִּימֵי אֱלוּל וַעֲשֶרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה עוֹסְקִין כָּל יִשְרָאֵל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים.
כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה.
אֲבָל צְרִיכִין לַעֲסק גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל (ליקו"מ ח"ב עג).
ע"י אמירת תהילים יכולים לזכות לתשובה
מובא בספרי רבי נחמן מברסלב : מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים, כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה… ע"י אמירת תהלים, אפילו מי שאין לו שום התעוררות לתשובה, הוא מתעורר לעשות תשובה, וגם זוכה על ידי התהלים להגיע אל השער והאות השייך לו, ולפתוח את השער.
נמצא שזוכה ע"י התהלים לעשות תשובה. ודרשו רבותינו שעל ידי בחינת נעים זמירות ישראל, דהיינו ספר תהלים שיסד, ע"י זה הוקם עולה של תשובה, כי ע"י התהלים זוכים לתשובה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במסכת עבודה זרה ד': לא היה דוד ראוי לאותו מעשה (מעשה בת שבע), אלא כדי להורות תשובה ליחיד וכו'. נמצא שעיקר הוראת התשובה ע"י דוד המלך, ועיקר התשובה של דוד המלך הוא ספר התהלים, שאמָרוֹ בהתעוררות גדולה מאוד וברוח הקודש, עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר התהלים, ולזכות לתשובה ע"י אמירת תהלים.
ואנו רואים שבימי תשובה באלול ועשרת ימי תשובה, כל ישראל עוסקין אז באמירת תהלים, כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה, ועל כן הוא דבר גדול מאוד לעסוק תמיד באמירת תהלים, כי תהלים הוא התעוררות גדולה מאוד מאוד לה' יתברך.
"בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ. הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע? אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט"? (תהלים צ"ד, ח'-ט'). האם יתכן שהקדוש-ברוך-הוא אשר ברא לנו אוזניים כדי שנוכל לשמוע – הוא עצמו לא ישמע חס וחלילה? היתכן שהקדוש-ברוך-הוא אשר ברא לנו עיניים כדי שנוכל לראות – הוא עצמו לא יראה חס וחלילה? לא רק זאת, אלא שהאדם רואה לעיניים וה' רואה ללבב. הקדוש-ברוך-הוא רואה אפילו מה בתוך תוכו של האדם, בתוך מחשבותיו… האדם אינו יכול לרמות את הקב"ה הכל יכול, האדם "מצולם" 24/7 שעות ביממה במשך כל ימי חייו, וכל מעשיו במשך כל ימי חייו בספר נכתבים, והתהלים עוזרים ומסוגלים לעורר את האדם לתשובה. "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָ-הּ, יְיָ – מִי יַעֲמֹד? כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא" (תהלים ק"ל, ג'-ד'). מלבי"ם: אם תרצה לשמור עוונות ולא לסלוח, לא יִמָצֵא מי שיעמוד ויתקיים. והקב"ה מעביר העוון (מוחק העוון) כאילו לא היה קיים במציאות כלל.
ומובא ב"ליקוטי תפילות", חלק ב' ל"ו:
ריבונו של עולם, זַכֵּנִי להיות רגיל מאוד באמירת תהלים הרבה בכל יום בכוונה גדולה, בהתעוררות נפלא, בכוונת הלב באמת, עד שאזכה על ידי זה להרגיש כאב עוונותי, ולשוב עליהם בתשובה שלמה, ואזכה לשמחה גדולה על ידי אמירת התהלים, ולעורר עלי כל העשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם רפואת הבת מלך, שהיא כנסת ישראל, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה' בקול רינה ותודה.
ומובא ב"כוכבי אור" סיפורים נפלאים ד': שה' יתברך יכבוש המלחמה רק עם הפשוטים אומרי תהלים בפשטות וכו', ולא עם ההולכים בחכמות.
רבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל מביא:
שכאשר מובא שבעקבות משיחא יהיה מבול (מעשה מטר), יירו עם אפיקורסות לא של מים, רק של מחשבות זרות. ויכוסו כל ההרים הגבוהים אפילו בארץ ישראל שלא היה מבול, רק מחמת שהלך בכח נתזו שם המים, היינו שיתיז גם בתוך הלבבות הכשרים. ועם חכמות לא יוכלו ליתן עצה, וכל שרי המלוכה נתפזרו וכל המלוכה לא יתחזק על עמדו, לא יחזיקו מעמד רק פשוטי ישראל שאומרים תהלים בפשיטות וכו'. על כן כשיבוא משיח, הם יתנו הכתר מלוכה בראשו.
זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה "כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה. זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה"… (תהילים נ"א, י"ח-י"ט).
הקדוש-ברוך-הוא רוצה מאתנו רוח נשברה, לב נשבר ונדכא, תשובה, ענווה צניעות, שפלות רוח – אלה הם הזבחים האמיתיים.
המלבי"ם: אמנם העולה באה לכפר על עשה ולא תעשה, אך הקדוש-ברוך-הוא אינו חפץ בזבח ובעולה, כי היה רוצה יותר שהאדם לא יחטא ולא יצטרך להביא עולה שתכפר לו. כי עיקר הזבח שירצה בו אלקים הוא: רוח נשברה. שישבר האדם את רוחו הפנימית, שידמיין רק ציורי חכמה ויראת ה', ואת זה יקבל ה' כזבח.
האבן עזרא: התשובה של האדם חשובה כזבחי אלקים, ומהי התשובה? לב נשבר ונדכה.