להנצל מתאוות ניאוף ע"י ענווה | פרשת בהעלותך

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בהעלותך לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(במדבר יב, א-ג) "ותדבר מרים ואהרן במשה" וכו' "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".

אמרו חז"ל (סוכה נב.) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. וכתב רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' קל) שעל ידי ענוה, האדם ניצל מניאוף, וזוכה לשמירת הברית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ד:) כל המתגאה, לסוף נכשל באשת איש, שנאמר (משלי ו-כו) ואשת איש נפש יקרה תצוד,

להנצל מתאוות ניאוף ע"י ענווה

וזה פירוש הסמיכות (במדבר יב) והאיש משה עניו מאד, לפסוק ותדבר אהרן ומרים במשה. כי הם דיברו על אודות האשה הכושית אשר לקח, כי כושית על שם יופיה נקראת (סיפרי. ומובא ברש"י) והם אמרו שלקחה לשם יופי, ועל כן דיברו על הפרישות, כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש.

ועל זה השיבה התורה וסמכה תיכף "והאיש משה עניו מאד, מכל אדם", כי על ידי שהיה עניו מכל אדם היה אפשר לו להיות פרוש לגמרי, ולא יהיה לו יחודא תתאה כלל.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין יט:) תוקפו של יוסף – ענוותנותיה של פלטי בן ליש, (ופרש"י תוקפו, דבר גדול של יוסף כדבר קל וקטן שבבועז 'תוקף' דבר גדול וחמור). תקפו של יוסף ענוותנותו של בועז דכתיב (רות ג-ח) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת. מאי וילפת? אמר דב שנעשה בשרו כראשי לפתות ופרש"י נתקשה ואעפ"כ כבש יצרו, אע"פ שפנויה הייתה, ועמו במיטה, אבל יוסף אשת איש היתה, ואינה עמו במיטה. תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש. מה עשה? נעץ חרב בינו לבינה, ואמר כל העוסק בדבר זה ידקר… (ופרש"י תוקפו של בועז.. דאלו בועז חדא לילה, ופלטי, שנים רבות!!!), כי הוא תלוי בענוה, כי על ידי ענוה ניצול מפגם הברית.

וזה שאמרו חז"ל (סוכה נב.) כל הגדול מחבירו, פי' שיש לו גדלות, יצרו גדול ממנו – פי' שמתגבר עליו היצר הרע בתאוות ניאוף, כי זה עיקר היצר הרע, כמובא בזוהר הקדוש (ויקרא דף טו:) עיקרא דיצרא בישא לגלאה עריין.

וזה בחי' מה שאמרה רחב הזונה (יהושע ב) שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, בצאתכם ממצרים, ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן אשר החרמתם אותם, ונשמע וימס לבבינו ולא קמה עוד רוח באיש. ופרש"י אפילו לשכב עם אישה.

אמרו אין לך כל שר ונגיד שלא בא אל רחב ע"ש [והוא מחז"ל במסכת זבחים דף קטז:], כי ע"י שהיתה אז רוח כל איש נמוכה מאד, עי"ז היו רחוקים מתאות ניאוף,

וזה בחי' מ"ש חז"ל (אבות פ"ה מיט) כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה (ויש לרמז בכך שיש לו שמירת עיניים כדבעי) ורוח נמוכה ונפש שפלה, שכל זה בחינת ענוה שהיתה באברהם אבינו,

על כן זכה לקדושה נפלאה בבחי' (בראשית יב-יא) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.. ופרש"י מדרש אגדה, עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ע"כ. (וכמ"ש חז"ל ב"ב טז. אפילו באשתו לא היה מסתכל).

עין רעה (יש לרמז על פגם העיניים) ורוח גבוהה ונפש רחבה (דהיינו בחינות של גאוה) מתלמידיו של בלעם הרשע. שתלמידיו של בלעם הרשע יורשים גיהנום ויורדים לבאר שחת שנאמר, ע"ש, שבלעם היה פגום מאד בפגם הברית בכל הבחינות, שהיה מזוהם מאד ועושה מעשה אישות באתונו כמ"ש חז"ל (ע"ז דף ד:) ע"פ ותאמר האתון אל בלעם, הלוא אנכי אתונך, אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה.

ואמרו (מדרש הגדול במדבר ג-לב) בלעם התחיל בנבלות פה, ואמרו (סנהדרין קה.) בלעם חיגר ברגלו אחת, סומא באחת מעיניו היה, קוסם באמתו היה.

ומכיון שהי' טמא ביותר בכך נתן עצה לבלק להפקיר את בנותיהם לזנות (כמ"ש שם דף קו.) וסופו היה רע ומר וכמ"ש חז"ל בכ"מ. ולעומתו תלמידי אברהם אבינו אוכלים בעוה"ז ונוחלים עוה"ב שנאמר (משלי ח) להנחיל אוהבי יש. ואוצרותיהם אמלא.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן – ישיבת נצח מאיר