כמה כללים להיות צדיק (בית ספר לצדיקים) – להיות רוחני ולעשות חסד זה מצווה גדולה ועבודת השם גדולה, אבל לא על חשבון השני. צדיק מחשב את דרכיו ועושה מעשיו בשלימות ומקדש שם שמיים, ופזיז עושה ויכול בחסור יישוב הדעת לחלל שם שמיים !
להיות צדיק לא על חשבון אחרים | בית ספר לצדיקים
בפרשת ויקרא כ-יז כתוב "ואיש אשר יקח וגו' חסד הוא, ונכרתו לעיני בני עמם".
לפי פשוטו 'חסד הוא' – חרפה הוא.
וכדפירש רש"י לשון ארמי חרפה (בראשית לד-יד) חיסודא.
והרשב"ם פירש שגם בלשון הקודש הוא כן, כמו (משלי כה-ו) פן יחסדך שומע.
וכן (שם יד-לד) וחסד לאומים חטאת.
ואנן בדידן נדרוש ונרמוז ונאמר, וכי על עשיית חסד, מתחייב אדם כרת, והחסד נהפך להיות לעבירה חמורה מאד?? והתשובה היא שאכן כך "חסד הוא – ונכרתו" אף על פי שעושה האדם חסד יכול הוא להפסל ולחלל שם שמיים ויצא שכרו בהפסדו.
רבי נחמן
וזה בחי' מה שכתב רבינו נחמן מברסלב הקדוש זצ"ל (ספר המידות, ערך המתקת הדין ח"ב-ז. וערך צדקה ח"ב-ז) וז"ל אלו גומלי חסדים, ולפעמים גורמים עם החסד לרעה, ועושים עצמן, כאילו אינם רואים הרעה הצומחת מחסדם, זהו בחי' האזהרה שהזהיר לכהנים שהם בחינת חסד, שלא יפסעו פסיעה גסה (עיין מכילתא פרשא יא),
(פירוש שיהיו מתונים וביישוב הדעת יעשו חסד, באופן שלא יצמיח מחסדם שום רעה לאחרים) ועי"ז גורמים שהדין שלמעלה ח"ו אינו במתינות, וכן להיפך, כשמדקדקים בחסדם שלא יצמח רעה עי"ז הדין במתינות. ע"כ.
צדיק על חשבון אחרים :
וכבר הגדירו חז"ל (ב"ב צח:) גודל הגנאי והקלות של אורח מכניס אורח, בלי רשות בעל הבית, וגורם צער ואי נעימות לבעה"ב ולבעלת הבית, ובני הבית, ושאר האורחים.
וכן יש לפעמים בחור בישיבה שמזמין חבר או סתם אורח, ומושיבו בשולחן ומסדר לו מיטה.. על חשבון חבירו (כגון שאין מספיק מנות לכל הסועדים, או על מיטה עם סדינים של אחרים וכדו'), וכאלה מצוות על חשבון אחרים, עבירות הן, וגורמות הרבה עוגמת נפש וצער לזולתו.
וכן יש צדיקימ'לאך שבעסקם בעבודת ה' וחוטפים מלאכים, לא שמים לב, שעושים דברים אשר לא יעשו על חשבון אחרים.
סיפורים :
וכידוע הסיפור שפעם אחת נפתחה פתאום הדלת של בית הכנסת, ואיש אחד נכנס בבהלה ובחפזון "לחטוף קדושה", ובדכו דָרַך ודָרַס וטינף נעלו של אחד המתפללים, ובסיום התפילה דיבר אתו הגרי"ס (הגאון רבי ישראל סלאנט) ז"ל שילך תיכף ומיד להתנצל בפני הנפגע, ואמר שאמת שיקרה וגדולה היא מצוות קדושה, אבל נפסלת היא אם בקיומה מצער את חבירו (ה"ה-כט).
ופ"א בראותו את אחד התלמידים מדקדק מאד במצוות נטילת ידיים, והוא מרבה לשפוך מים ביד נדיבה ובשפע רב, הוכיחו על כך כי אין זה בחוקתו של שואב המים לכתת בכל פעם את רגליו לבאר לשאוב מים, ולקפץ על הרים וגבעות, ללכת כפוף ועייף תחת משא הדליים, כדי שבחורצ'יק יהדר במצוות נטילת ידיים (שם לח).
והנה רגיל היה בנסיעותיו להתארח אצל יהודי כפרי הגון אחד, פעם אחת בהגיעו לכפר, יצא הכפרי המארח לקראתו בשמחה, ואמר לו "רבי, כת"ר יכול ליטול ידיו בשפע במים רבים בלי מדידה וצימצום, כי ברוך השם יש לנו משרתת יהודיה שעוזרת בכל עבודות הקשות, וע"ז ענה לו בו במקום "אין רצוני להתעשר" (על פי מ"ש חז"ל (שבת סב: מו"ק כח:) אמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא, ויהבו לי מלא חפני טיבותא) "מכפיפות כתפיה של יתומה עלובה" (שם מא).
וכן היה אומר שהעומד ביום הכיפורים אצל החלון, ובגופו חוסם את החלון ומונע מאחרים לשאוף אויר צח, ודואג רק לעצמו, הרי זה גוזל את הרבים (שם מו),
וכן פ"א באחד מימות ראש השנה, ראה אחד מתלמידיו משתפך בתפילה בהתלהבות מול פתח בית המדרש, ניגש אליו בעודו מאריך בתפילה ואמר לו "גזלן גזלן" כיצד אין אתה חושש בעיצומו של יום הדין לגזול את אוירם של המתפללים?! (שם פד').
וכן מנהגו היה לקדש בליל שבת קודש לפני תפילת ערבית, בגלל המשרתת שטרחה ועבדה קשה כל היום, ובודאי רעבה ועייפה, ואין לה כח לחכות (שם סג).
וכן כשהיה מתארח אצלו איזה אורח על שבת קודש, היה נוהג בבואו הביתה לקצר בכל מיני הכנות שירים וזמירות, ותיכף היה מקדש על הכוס ומתחיל בסעודה כדי שהאורח ישבור רעבונו מכל היום.
ואכן כך צריכים לחשוב על הזולת, והדרך היא שכל אדם יתנהג בו כמו שהוא היה רוצה שיתנהגו עמו.
מאמרים ותפילות שיכולים לעזור לזכות יישוב הדעת :
רוצה לקחת חלק במפעל הגדול והקדוש
של רבינו נחמן מברסלב ?
הפצת יהדות, לימודי תורה תפילה מידות טובות ושמחת חיים
ניתן להקדיש לע"נ או לברכה 050-4161022
-
-
-
-
-
-
-
-
