צריך לדון כל אדם לכף זכות | פרשת שופטים
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק פרשת שופטים | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
וזהו (דברים טז-יח) "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.. ושפטו את העם משפט צדק".
אמרו חז"ל (מדרש תנאים-כאן) שיהיו מכריעין לזכות ולא לחובה, ע"כ. היינו שיהיו הדיינים מטים ומלמדים זכות, ככל שניתן,
ועוד אמרו (שם) דבר אחר אמר רבי יהודה ברבי שלום שיהיו הדיינים מטין ומלמדין על ישראל זכות לפני הקב"ה, ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות, ולא היה מוצא, מפני שהיה הדור דל במצוות ובמעשים טובים, כיון שנמצא זכות בגדעון שלימד עליהם זכות, מיד נגלה עליו מלאך, שנאמר (שופטים ו, ט-יד) ויבא מלאך ה' וגו' ויאמר לך בכוחך זה, בכח זכות שלימדת על בני, וזהו "ושפטו את העם משפט צדק" שיהיו הדיינים מלמדים זכות על הדור.
ואיתא בזוהר הקדוש (השמטות לס' בראשית, דף רנד:) אמר רבי יהושע מה ראה נח שלא ביקש רחמים על דורו? אמר בלבו ע"ש, ולפיכך לא ביקש רחמים עליהם, אמר רבי אלעזר אפילו הכיר, הוה ליה למבעי רחמי על עלמא, בגין דניחא ליה לקב"ה מאן דאמר טבא על בנוי. מנא לך? מגדעון בר יואש, דלא הוה זכאי ולא בר זכאי (פי' לא צדיק, ולא בן צדיק), ומשום דאמר טיבותא על ישראל אמר לו הקב"ה (שופטים ו-יד) לך בכוחך זה והושעת את ישראל, מאי בכוחך זה? בטיבותא דאמרת על בני. וכן פרש"י בכח הזכות הזה שלמדת סניגורא על בני (כך דרש רבי תנחומא-פ' שופטים-ד).
ואמרו חז"ל (שבת קכז.) ששה דברים אדם אוכל פירותיהם בעוה"ז, והקרן קיימת לו לעוה"ב, וא' מהם הדן את חבירו לכף זכות. ואמרו (שם) הדן את חבירו לכף זכות, דנין אותו לכף זכות.
ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה"ב אחד בדרום שלוש שנים ערב יוה"כ, אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני, אמר לו אין לי מעות, אמר לו תן לי פירות, אמר לו אין לי פירות, תן לי.. אין לי, תן לי בהמה אין לי, תן לי כרים וכסתות, אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש.. וע"ש, שלאחר הרגל שילם לו, ושאל אותו במה חשדתני, וענה לו שלא חשד בו בשום דבר רק דנו לכף זכות (ופירט איך ובמה) א"ל בשבועה כך היה, ואתה כשם שדנתני לכף זכות המקום ידון אותך לזכות. ועיי"ש הרבה סיפורים מאלפים ביותר.
ועיין במס' ברכות (טז.) שחנה אֵם שמואל התלוננה שלא דנו אותה לכף זכות. ואמרו חז"ל (אבות פ"ב מ"ד) אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. ואמרו (שבועות ל.) הוי דן את חברך לכף זכות. ואמרו (ברכות יט.) אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו כי באמת עשה תשובה.
וכתב רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן סי' רפב) שצריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור ח"ו. צריך לחפש ולמצוא איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע. ועי"ז שמוצא בו איזה מעט טוב ששם אינו רשע ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה את הרשע באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה על ידי זה,
וזה בחי' (תהלים לז-י) ועוד מעט ואין רשע – היינו על ידי שמוצא בו עוד איזה מעט ששם אינו רשע, על ידי זה והתבוננת על מקומו ואיננו, היינו שעי"ז איננו על מקומו הראשון, כי נתעלה באמת לכף זכות. וכן האדם אצל עצמו צריך ג"כ לילך בדרך הזה, שאפילו כשרואה בעצמו שהוא רחוק מאד מהשי"ת – צריך למצוא ג"כ בעצמו איזה מעט טוב ששם אינו רשע, ועי"ז יצא באמת לכף זכות, עיי"ש באורך. וידוע ומפורסם שר' לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל היה תמיד סניגורן של ישראל, אשרי לו.
בברכת התורה וכטו"ס הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
עלון שבועי פרשת שופטים | לדון כל אדם לכף זכות
מוסדות ברסלב ישיבת נצח מאיר
תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022