לבוא לאמונה ע"י אמת
אי אפשר לבוא לאמונה כי אם ע"י אמת
כדאיתא בזוה"ק (בלק, דף קצח:) לית אמונה בלא אמת'
ולאמת א"א לבא כ"א ע"י התקרבות לצדיקים אמיתיים כמבואר (שם, אות ג)
נמצא שהכל תלוי בהתקרבות לצדיק.
והנה מבואר בליקוטי תפילות שמה שתפס רבינו בענין קדושת הפה ההרחקה משקר, היינו לשם דוגמא בעלמא ולא לאפוקי משאר דיבורים פגומים.
ושמתי לב וראיתי כי סכנת הדברים הפוגמים רבה כי רבים הם, ע"כ לפני שמדברים בודאי צריכים לנפות כל דיבור בי"ג נפה (ועיין בצעטיל קטן מרבינו אלימלך מליזנסק זצ"ל, אות ח), ואם האדם לא ישקול בפלס כל דיבור בקלות ובלי להרגיש יוכל להיכשל בא´ או בכמה מהן, וכדי להמחיש הסכנה האורבת למי שפותח פיו
אכתוב כמה דוגמאות מפגם הדיבור, שצריכים ליזהר מהן ואלו הן:
* א *
דברים בטלים, לשונות עכו"ם, דברי שטות והבל, דברים מגונים, ניבול פה, דיבור שלפני התפלה, ברכות ותפילות בלי כונה (שזהו ג"כ בכלל אחת בפה ואחת בלב) המדבר בביהכ"נ המדבר באמצע התפילה וחזרת הש"ץ, המפסיק מלימודו לדברים אחרים, מוסר דינו לשמים, שחוק וקלות ראש וליצנות, דלטוריא על כלל ישראל, הטחת דברים כלפי מעלה, מחרף ומגדף, דיבור יתר בשבת, דיבור האסור בשבת, מרבה דברים, שח בסעודה..,
* ב *
דברי תורה ותפילה במקום צואה וערוה, שבח רשעים וגויים במעשיהם או אפי´ במעלות גופניות, הפותר חלום חבירו לרע, המכשילו בדיבורו ומשיאו עצה שאינה הוגנת, לשון הרע, מוציא שם רע, מוציא דיבה ובכללו מודיע ומעביר בשורות רעות, רכילות, הונאת הגר, יתום ואלמנה ואשתו, וכל אדם, עון נדרים, המחליף בדיבורו..,
* ג *
חכמים שאינם זהירים בדבריהם, מוכיחים שאינם ראויים להוכיח, דיבור בכעס, אחד בפה ואחד בלב, המתגאה ומפאר ומספר שבחיו, מזלזל ברבותיו והורים ומורים, מזלזל בחבירו ותלמידו, חנופה חוצפה, דברים קשים, שקר, אינו עומד בדיבורו..,
* ד *
המגלה סוד חבירו או כל דיבור שלא התיר לו חבירו להעביר ולספר, מרבה דברים עם האשה, שיחת הילדים, דברי גולם, מכנה שם לחבירו..,
* ה *
מגלה עוונתיו שבין אדם למקום, מחלוקת, קינטור, מברך רעהו בקול רם, מתכבד בקלון חבירו, לך ושוב, מלבין פני חבירו ברבים או ביחידות, מסית מדיח, מטה חבירו מדרכי חיים לארחות עקלקלות..,
* ו *
מבזה ת"ח וצדיקים, דברי כפירה נגד דעת התורה ונגד דעת הצדיקים וכו´ ע"כ אמר שלמה המלך (משלי יח) מות וחיים ביד הלשון..,
מתוך הספר "יש מאין" פירוש על הליקוטי מוהר"ן
