לא לפחד כלל

לא לפחד כלל

אמר רבינו נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן מח)

וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל

אחי היקר!

דע לך שעיקר כוחו של הסט"א להלחם בנו הוא על ידי שהוא מטיל פחד עצום על האדם,

כאילו היצר הרע הוא דבר מפחיד שלא שייך בכלל להתחיל להלחם בו.

כי הוא אחד מתכסיסי המלחמה הגדולים להכניע את האויב עוד לפני המלחמה, על ידי שעושים קול רעש גדול בריבוי כמות הכלי זיין, ומפרסמים אצלם את כח גבורתם בסיפורי מעשיות של נצחונות מהעבר, וכך מטילים מורך בלבבם למשוך ידיהם מן המלחמה.

וכמו היוונים והרומאים במלחמותיהם, שהקימו צבאות בגוזמא גדולה של מספר חיילים. שבריבוי המספר לבד, כבר היו מטילים אימה ומורך לב, וכך הלכו וכבשו, כי מי יכול להשיב מלחמה למספר כה גדול של לוחמים.

וכך בדיוק עובד היצר הרע, שאינו מגיע להציע את מרכולתו כרוכל זוטר המציע איזה דבר למכירה, אלא הוא מופיע בלב האדם בקול רעש גדול, כאילו הוא גדול וחזק, באופן שנפחד לסרב להצעתו ולהלחם בו.

וכמו שהוא מגיע עם הנסיונות שלו, כך גם הוא מגיע לאחר מעשה , להחליש לב האדם להפילו ולייאשו מהמלחמה, על ידי שמזכיר לו ריבוי עוונות וגודל הריחוק, עד שמוציא מהאדם את כל רוח המלחמה.

ולכן גם לא בא להזכיר רק איזה נפילה או מכשול קטן. כי אם היה מגיע רק בטענה קטנה, להזכיר לו איזה מכשול קטן שנכשל בו, היה קל להתחרט ולהתחדש. אך הוא מגיע בקול רעש גדול, ומזכיר את "רבבות" הנפילות ו"גודל" הריחוק, ומראה לאדם איך הוא "מלא" בחטאים ועוונות, "ולעולם" לא התחיל לעבוד את ה' כראוי וכו'

ועיקר העצה להלחם בו הוא, למלא את הלב במאגרים גדולים של התחזקות הנפש, להחליט לקפוץ לתוך קשרי המלחמה, ללא שום התייחסות לרגשות של פחדים, ובלי להסתכל לצדדים לגודל כמות הצבא שלהם, ולכל המראות המפחידים שהם מנסים לצייר, אלא לבוא להחלטה פנימית שהוא רוצה להמליך את ה' יהיה מה שיהיה.

וכמו שרביז"ל אמר שעיקר הגבורה במלחמה הוא בלב, ועוד אמר שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד, והעיקר שלא יתפחד כלל. כי עיקר המלחמה עומד על הפחד.

ועל כך זעק רביז"ל (בשיר נעים המופיע בהקדמת ליקו"מ): "ואל תהיה כפיל הגדול שאפילו כשמשכהו העכבר בחוטמו לא יבעט בו וכל זה מחמת שאינו מכוחו". כי השיטה להעברת פיל באניית משא הוא על ידי שמעלים אותו על מרכז האנייה, וכיון שלא רוצים שיטייל ויאבד את השיווי משקל, קושרים לו על חוטמו או ברגלו עכבר או תרנגול שרוקד ומקפץ למרגלותיו, ומרוב פחדו ממה שנעשה למטה, הוא עומד על עמדו כל זמן ההפלגה, 'וכל זה מחמת שאינו יודע מכוחו'! כי אילו היה יודע מכוחו לא היה צריך כלל להתאמץ, רק להרים רגלו ולמעוך. וזה התרגום והמשמעות של המושג 'מוחין דקטנות', היינו שאינו יודע מכוחו! )עיין ליקו"ה ברכת הריח ד'(

והנה ראה דבר פלא: 'עכבר' ראשי תיבות 'בפרוח רשעים כמו עשב', כי זה כל כוחם של הרשעים שהם פורחים ורבים כמו עשב, ומעוצם הריבוי שלהם הם מנסים להפחיד, אף שבאמת הוא רק כח של עכבר המנסה להטיל אימה על פיל גדול. ולעומת העכבר עומד הפיל,

ואומרים חז"ל 'הרואה פיל בחלום, פלאות נעשו לו', כי הפיל הוא חיה פלאית, והוא רומז לאדם שעליו מברכים בברכת אשר יצר 'רופא כל בשר ומפליא לעשות', ומפרש הרמ"א (שו"ע אורח חיים סימן ו') שהאדם הוא פלא בכך שהוא חיבור של רוחני וגשמי גם יחדיו.

ולכן הוא רומז על הפיל הגיבור, כי באמת הוא הפלא הגדול של האדם, שמצד אחד הוא גוש עפר קרוץ מחומר, מלא בתאוות ורצונות רעים, עצבות עצלות וכבידות,

אך מאידך קשור בו נשמה גדולה וחזקה, שאם יתחבר האדם לידיעה שיש בו נשמה רוחנית, יהיה בכוחו לכבוש את כל המלחמות, והוא הפלא שיש במציאות של איש ישראלי.

אלא שיש את העכבר שקושרים לו לרגליו שהוא מפחיד אותו, ומי שיש לו קצת שכל בקרבו, מבין שאפשר בנקל להלחם, אלא שלשם כך בהכרח ללמוד הרבה ספרי ההתחזקות של רביז"ל, להתמלא ברוח מלחמה, רוח של גבורה.

חזקו ואימצו – אחי היקרים !