פירוש על התיקון הכללי | לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה (תהלים צ, יב)
ונביא (לשון הבאה, להביא) לבב חכמה. היינו שהלב הוא רגשן, ופועל לפי תחושות ורגש, ולא בהכרח לפי השכל, וזה מסוכן מאוד הרבה פעמים כנודע, כי כל אדם צריך לפעול לפי השכל הישר, כי עשה האלוקים את האדם ישר (קהלת ז, כט), ולאחר שהתברר לו השכל הישר והאמת, צריך להכניס בו את הלב והרגש, לעשותו בהתעוררות ושמחת הלב !
לכן ביקש שנביא ללב את החכמה והשכל, בכל הענינים, כולל עיקרי נושא פרקינו – התשובה, וההבנה שהזמן קצר ופורח כצל עובר בחי' למנות ימינו להבין שהימים חולפים והזמן הולך ועובר כנ"ל.
וחז"ל אמרו (ב"ב יב, א) נביא כפשוטו, נביא המנבא. ומכאן למדו שחכם עדיף מנביא, כי מי נתלה במי ? הוי אומר קטן נתלה בגדול.
ומכאן למדנו חשיבות החכמה המפוארה (ועיין בספר ליקוטי מוהר"ן לרבינו רבי נחמן מברסלב, שפתח בתורה א' במעלת חשיבות החכמה, ואור השכל שיש בכל דבר שעל ידו אפשר להתקרב אל השם יתברך מקום, ועיין עוד בליקוטי מוהר"ן י"ד שאי אפשר לזכות להתעוררות התשובה והתקרבות אל הקדושה אלא על ידי חכמת וידיעת התורה, שהיא החכמה האמיתית – לעשות רצון השם יתברך), ושיש לבקש עליה (על החכמה) הרבה מאד, וע"ז תיקנו לנו חז"ל בבקשה ראשונה בתפילת השמונה עשרה "אתה חונן לאדם דעת" כי אם דעת קנית – מה חסרת !?!, ומה קנית אם דעת חסרת ?!?.
שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ, (תהילים צ, יג).
שוב וחזור בך מהקפדתך עלי ועל עמך.
א"נ רבש"ע אתה רוצה שאשוב בתשובה, לי אין כח ע"י אתערותא דלתתא המוטל קודם עלי, אלא אתה עשה עמנו אתערותא דלעילא מקודם ואתה שובה ה´ אלינו.
א"נ "שובה ה´" כנ"ל, אלא ה"ק: כביכול תן לי דוגמא (אישית), וסיגנון כזה בודאי שלא כל אחד יכול להתנהג בו ולדבר כך אלא צדיקים גדולים, וכמ"ש חז"ל (ברכות יט, א; תענית יט, א) אלמלא חוני (המעגל) אתה גוזרני עליך נידוי.
(פירושים על התיקון הכללי)
שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ , וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ, (תהילים צ, יד).
ונרננה ונשמחה בכל ימינו. רמז יש כאן שמי שיש לו ילדות טובה ("בבוקר חסדך") – דבר זה ילַוֶה אותו כל ימי חייו, ובקל ישמח, ותמיד יהי´ לו נטיה להימשך לשמחה ולטוב ולחסד.
וכן יש לומר, שמי שמשמח את אשתו לדוגמא, מיד בבוקר – דבר זה ישפיע לטובה על שלום הבית למשך כל היום.
"בוקר של חסדך" פירש רש"י בוקר הגאולה. ורד"ק פי' עת הישועה.
וכן צעיר הגודל מתוך קדושה ועסק התורה ומידות טובות בבוקר נעורי חייו – יש לו סיכוי טוב לשמוח כל ימי חייו, בבחי´ (סוכה נג, א) אשרי ילדותינו שלא ביישה זקנותינו.
(פירושים על התיקון הכללי של רבי נחמן מברסלב)