הרב: איך זוכים לכתר תורה ? על ידי עמל במסירות נפש | פרשת במדבר

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר במדבר / חג השבועות | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(במדבר א-א) "וידבר ה' אל משה במדבר סיני".

איתא במדרש תנחומא ישן [כאן-ז] למה במדבר? אלא ללמדך שכל מי שאינו עושה ומבטל עצמו הפקר כמדבר – אינו יכול לקנות את התורה, לכן נאמר "במדבר סיני". ע"כ.

איך זוכים לכתר תורה | פרשת במדבר

ואיתא בישמח משה (כאן) שבקידושי אישה כתיב (דברים כב-יג, כד,י) כי יקח איש אישה, ומסביר הר"ן (ריש מס' קידושין) שהאישה מסלקת את רשותה מעצמה, ועל ידי זה יכול הבעל לקנותה, ובענין קנין התורה הוא ג"כ כך, עיי"ש.

וכן אמרו חז"ל (מס' אבות פו', פרק קנין התורה, מ"ד) כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, ואם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ע"כ.

היינו כנ"ל שרק ע"י שאדם מפקיר את עצמו לתורה, זוכה בה.

וכן אמרו (שם, בהמשך מ"ו) שהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ומהן במיעוט שינה, במיעוט שיחה, במיעוט סחורה, במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, במיעוט דרך ארץ, ומתרחק מן הכבוד ע"ש.

שג"כ כל הבחינות הנ"ל הם עניני הפקרות דקדושה.

ואמרו חז"ל (ברכות ה.) ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל. וכולן לא נתנו אלא ע"י יסורין, וא' מהן תורה.

וכן דרך תלמידי חכמים שבעוד העולם מתענגים בשינה או משכימים להבלי עוה"ז הם משכימי קום פאַר טאָגס (לפנות בוקר) כדי לעסוק בתורה, וכמו שתיקנו חז"ל (ברכות כח:) לומר בסוף יום ארוך בעסק התורה "מודה אני לפניך ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים, והם משכימים, אני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל – עיי"ש.

ואמרו (שם סא.) פעם אחת גזרה מלכות יון שלא יעסקו בתורה, בא פפוס ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה, עיי"ש.

ואמרו (שם סג:) אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר (במדבר יט-יד) זאת התורה אדם כי ימות באוהל.

ואמרו (שם) במי אתה מוצא חמאה של תורה? במי שמקיא חלב שינק משדי אמו, עבור עסק התורה.

ואמרו (שם) כל המנבל עצמו על דברי תורה – סופו להתנשא,

ואמרו (שבת פג:) לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה, ואפילו בשעת מיתה.

ואמרו (שם פח.) ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתתא ויתבא אצבעתא דידיה תותיה כרעא וקא מייץ בהו, וקא מבען אצבעתיה דמא (ופרש"י לא שם לב מה שעושה – מתוך טירדת עסק התורה), א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו (הקדימו נעשה לנשמע), אכתי בפחזייכו קיימיתו. ע"ש.

ואמרו (עירובין כא:) בא ואראך ת"ח שעוסקים בתורה מתוך הדחק,

ואמרו (סנהדרין כ.) דורו של ר' יהודה ברבי עילאי ששה מתכסין בטלית אחד, וכך עוסקים בתורה מתוך הדחק.

ואמרו (עירובין נד.) חש בראשו – יעסוק בתורה. חש בגרונו – יעסוק בתורה. חש במעיו – יעסוק בתורה. חש בעצמותיו – יעסוק בתורה, חש בכל גופו – יעסוק בתורה.

ואמרו (שם) רוכבי אתונות (שופטים ה-י) – אלו תלמידי חכמים שמהלכין מעיר לעיר, וממדינה למדינה ללמד תורה.

ואמרו (שם סה.) לא אברי סיהרא אלא לגירסא.

ואמרו (סוכה כח.) אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שמימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה,

ואמרו (מו"ק כה:) נשים לילות כימים, על משים לילות כימים. וראה בריש ספר ומדרש פרקי רבי אליעזר הגדול (פ"א) מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיה בוכה, אמר לו אביו למה אתה בוכה? אמר לו שאני מבקש ללמוד תורה.. עשה שמונה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן בן זכאי.. אמר לו כשם שעלה ריח פיך מלפני, כל יעלה ריח חוקי תורה מפיך לשמים. עיי"ש.

ויהי רצון שנתמסר לעסק התורה כדבעי.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר