כעס | פרשת השבוע משפטים

פרשת השבוע משפטים – בעניין הכעס

אמר רבי נחמן מברסלב ישנה מידה רעה ושמה כעס !

והיא רק מפסידה את השפע והברכה מן האדם.

כתב הרמב"ן זצ"ל באגרתו המפורסמת, וזה לשונו: תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם, ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס – שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם. וכן אמרו רבותינו ז"ל (נדרים כב.) כל הכועס כל מיני גיהנום שולטין בו. וכמו שכתוב: כעס – בחיק כסילים ינוח. כמה מילים על גודל הרעה וההיזק של מידת הכעס מאת ראש ישיבת ברסלב מאיר. חידושים והארות על פרשת השבוע משפטים.

כעס | פרשת משפטים

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת משפטים.

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

וזהו (שמות כא-א) "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".

כתב הרמב"ן זצ"ל באגרתו המפורסמת, וזה לשונו :

תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם, ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס – שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם.

וכן אמרו רבותינו ז"ל (נדרים כב.) כל הכועס כל מיני גיהנום שולטין בו, שנאמר (והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשריך, ואין רעה אלא גיהנום שנאמר (משלי טז. ד) וגם רשע ליום רעה, ע"כ.

וכעס אינה ממידות החכמים אלא ממידות הטיפשים ! וכמ"ש (קהלת ז – ט) כעס – בחיק כסילים ינוח, וכתיב (משלי יב-טז) אויל ביום – יודע כעסו.

ואמרו חז"ל (ברכות יז.) מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חימה, ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות.

ואמרו (פסחים קיג:) שלושה הקב"ה אוהבם : א- מי שאינו כועס, ב- ומי שאינו משתכר, ג – ומי שאינו מעמיד על מידותיו (דהיינו שלא עומד לשלם רע למי שציערו, ולא שומר איבה בלב).

ואמרו (תענית כ:) שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה, במה הארכת ימים? אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי.

ואמרו (קדושין עא.) שֵׁם הקדוש בן מ"ב אותיות, אין מוסרים אותו אלא למי שצנוע, ועניו, ואינו כועס, ואינו מעמיד על מידותיו.

ואמרו (כלה רבתי פ"ה) אמר אליהו זכור לטוב : לעולם אין תורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן,

ואמרו (זוהר חדש, פ' נח) אמר רבי שמעון מידת הצדיק : קשה לכעוס ונוח לרצות.

ואמרו (ברכות כט.) אמר ליה אליהו (זכור לטוב) לר' יהודה אחוה דרב סלא חסידא : לא תרתח, ולא תחטא.

ואמרו (פסחים סו:) ריש לקיש אמר כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, ואם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו.

ואמרו (ויק"ר יג-א) אמר רב הונא בשלושה מקומות כעס משה, ונתעלמה ממנו הלכה.

ואמרו ( מדרש השכם) ומה משה רבינו שכתוב בו (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא, וברחמנות נהג עם ישראל, כשכעס שעה אחת נתעלמה ממנו הלכה, הדיוטות על אחת כמה וכמה.

ואמרו (ספרי פ' מטות, מח) [מי ש]בא לכלל כעס, בא לכלל טעות.

ואמרו (פסחים סו:) אמר רב מני בר פטיש : כל שכועס אפילו פוסקים עליו גדולה מן השמים מורידים אותו.

ואמרו בברייתא (שם קיג:) שהרתחנים חייהם אינם חיים.

ואמרו (נדרים כב:) אמר רבה בר ר' הונא : כל הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, שנאמר (תהלים י) רשע בגובה אפו בל ידרוש אין אלקים כל מזימותיו.

ר' ירמיה מדיפתי אמר משכח תלמודו ומוסיף טיפשות,

ר' נחמן בר יצחק אמר בידוע שעוונותיו מרובין מזכויותיו.

ואמרו (קדושין מ:) דרש בר קפרא : רגזן – לא עלתה בידו אלא רגזנותו.

ואמרו (גיטין ו:) אמר רב חסדא : לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה, והפילה כמה רבבות מישראל.

וזה בחי' "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". כלומר כשהנך כועס על מישהו, כגון על בניך ובנותיך וכו', דהיינו כשהנך מתנהג עם מישהו במידת המשפט, מידת הדין והכעס, זכור תזכור שמידת כעס היא מסוכנת ולא לרצון ה',

וכן כשתקפיד – תראה כעס רק לפנים, אבל באמת תשאר ביישוב הדעת מלא ובקור רוח,

וזהו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", בלבד לפָּנים, ולא באמת לכעוס, כי אין שום היתר בעולם לכעוס (אלא שיש להקפיד – כפי רצון ה').

וכך כתב הרמב"ם ז"ל (ה' דעות פ"א ה"ד) לא יכעוס (ויקפיד) אלא על דבר גדול שראוי לכעוס (ולהקפיד) עליו, כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת.

וכתב עוד (שם פ"ה ה"ז) תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דיבורו כבהמות וחיות, ולא יגביה קולו ביותר אלא דיבורו בנחת עם כל הבריות.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד