תקציר: כמה זמן להשקיע בהתבודדות? לכתחילה ובדיעבד אם אין לי זמן? פרשת השבוע תרומה – מאת ראש ישיבת נצח מאיר הרב שמעון יוסף הכהן ויזנלד שליט"א
(שמות כה – א, ב) "וידבר ה'.. דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה".
"ויתנו לי תרומה" לא נאמר אלא "ויקחו לי תרומה" רמז יש שכביכול ה' מבקש ומוכן שיקחו אותו בדעתם ובלבם, אפילו כשיעור תרומה. דהיינו שיחשבו עליו ויכניסו ויפנימו אותו בלבם, וידברו עמו ויספרו לו כל מה שעובר עליו כדבר איש אל רעהו כבן אל אביו ועבד אל אדונו.
והנה לגבי שיעור תרומה תנן (תרומות פ"ד מ"ג) שיעור תרומה, עין יפה אחד מארבעים, בית שמאי אומרים משלושים. והבינונית מחמישים, והרעה מששים.
וכ"פ הרמב"ם (ה' תרומות פ"ג ה"ב) וז"ל וכמה הוא שיעורה עין יפה אחד מארבעים, והבינונית אחד מחמישים ועין רעה – אחד מששים, ולא יפחות מאחד מששים.
כמה זמן להשקיע בהתבודדות? פרשת השבוע תרומה
והנה רמז יש כאן לענינינו, כי ביום יש אלף ארבע מאות וארבעים דקות (1440=60×24), נמצא שאם נפריש תרומה לה' בעין יפה אחד מארבעים ביום, יצא שנחשוב על ה' ונדבר עמו כל יום 36 דקות, ולב"ש 48 דקות ביום. ובמידה בינונית כחצי שעה ביום, ועין רעה 24 דקות ביום (ולא פחות, כלשון הרמב"ם).
ואכן אין שום עצה להנצל מהיצר הרע וכת דיליה מגודל התגברות היצר שתמיד הוא משתוקק ומתאוה להכשיל את האדם, כי אם ע"י התבודדות ושיחה עם קונו, אשר כל אחד באיזה מקום וזמן שהוא ובאיזה מדריגה שהוא, כפי אשר כל אחד יודע את נגעי לבבו ומכאובי נפשו,
יקבע לעצמו מקום מיוחד לשפוך שם לבבו לפניו יתברך מכל מה שעובר עליו, ולבקש מה' שיקרבהו לעבודתו יתברך ויעזרהו שלא יתפס ברשת הבעל דבר ח"ו.
ואפילו אם כבר נכשל במה שנכשל ח"ו, אם לא יתייאש עצמו מצעקה וזעקה ותפילה להשי"ת – בודאי יזכה לקום מנפילתו.
וכן יתפלל אז גם על צרכיו הגשמיים, הן דבר גדול והן דבר קטן, כי התפילה היא העצה הכללית, ושורש לכל העצות, והיא עיקר השתדלות האדם, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורך ומצב, כי ה' בנמצא תמיד.
וכבר אמר רבינו הקדוש זצ"ל שמגדול ועד קטן, אי אפשר להיות יהודי כשר כדבעי, כי אם על ידי התבודדות. והנה אע"פ שמצד אחד היה ראוי שניהי' תפוסים כל היום כולו בקשר אמיץ ותחינה ושיחה נעימה עם השי"ת, בבחי' מ"ש חז"ל (ברכות כא.) הלואי שיתפלל האדם כל היום כולו.
מכל ממקום כבר קבע רבינו ז"ל שמשך הזמן הראוי להתבודדות הוא "שעה אחת ביום" וכמפורסם.
ורמז לדבר (אבות פ"ד מ"ג) אין לך אדם שאין לו שעה [אחרי כל התירוצים של עומס ורוב טירדות]. ומ"מ יכול להיות מיקרים יוצאי דופן שבאותו יום / תקופה לא יהי' לו שעה, ואפי' יהי' מצב שאינו יכול לדבר כלל אזי אפילו כשמדברים לפניו ית' אפילו רק דיבור אחד ג"כ טוב מאד, וידבר אותו דיבור כמה וכמה פעמים עד שירחם ה' עליו ויפתח פיו ויוכל לפרש שיחתו כדבעי (ראה ליקוטי מוהר"ן ח"ב סי' צו) ע"כ.
וזה בחי' מה שכתב הרמב"ם (שם) תרומה גדולה אין לה שיעור מן התורה, שנאמר (דברים יח-ד) ראשית דגנך – כל שהוא. ע"כ.
אמנם ידוע ומפורסם שגם "כל שהוא" ו"משהו" צריכים שיעור, וכמ"ש חז"ל (ביצה טו:) בעירוב תבשילין, אכלו או שאבד אם שייר ממנו כל שהוא – סומך עליו, וביארו (שם טז:) מהו "כל שהוא" כזית.
ואמרו (חולין קלה.) בשיעור ראשית הגז, חמש רחלות גוזזות כל שהן, ופירשו (שם קלז: ב"ב קן.) כמה כלשהן? מנה ופרס.
וכן אמרו (כלים ס"ה מ"א) לגבי תנור קטן לקבל טומאה ששיעורו כל שהוא, ופירשו כמה כל שהוא – טפח. (חולין קכד. נדה כו.).
וזכור לי שלפני חמישים שנה, כשדיברנו עם הגה"צ ר' ניסים קרליץ זצ"ל אודות פסול הימנק (ע' סוכה לב.) שהוא אפי' במקצתו ובמשהו לי"א. אמר לי אז שגם 'משהו' בעי שיעור.
ויהי רצון שנזכה להיות דבוקים ותפוסים בה' ועשיית רצונו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
להורדה והדפסת העלון לשבת פרשת תרומה
תרומות לישיבה יתקבלו בברכה – 050-4161022 או בדף התרומות