כל יהודי ויהודי כותב לעצמו את השירה שלו | פרשת וילך

(דברים לא-יט) "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם".

כל יהודי ויהודי כותב לעצמו את השירה שלו | פרשת וילך

פרש"י "את השירה הזאת" האזינו השמים (לקמן לב-א) עד וכפר אדמתו עמו (שם מג). ע"כ. הרי שרש"י פירש שמדובר משירת האזינו. וכן פירש הרשב"ם והרמב"ן. אמנם מצאנו בחז"ל שביארו הפסוק לגבי כל התורה הקדושה כמ"ש (סנהדרין כא:) ועתה כתבו לכם (לשון רבים), אמר רבה, אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה. ע"כ.

הרי שהתורה היא השירה. וכן משמע ממדרש במדבר רבא פי"ד-ד, עיי"ש. וכן הוא במדרש אגדה שמות פרק לד. וכן כתב ופסק הרמב"ם ז"ל (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פ"ז ה"א) מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו, שנאמר (דברים לא-יט) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, כלומר כתבו את התורה שיש בה שירה זו. וכן נפסק בשו"ע יורה דעה סי' ער ס"א. וכ"כ בספר המצוות (מצות עשה יח), וכ"כ בסמ"ג (עשין כה) אשכול (ריש ה' ס"ת), רא"ש (שם בסנהדרין). ועוד.

נמצא שהתורה הקדושה נקראת "שירה", כנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. כי התורה הקדושה נעימה כשירה נעימה, וכמ"ש (משלי ג-יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. והיא אמירה נעימה (כמ"ש חז"ל במס' שבת קה.), ועליה נאמר (שה"ש ד-יא) דבש וחלב תחת לשונך. והיא איילת אהבים ויעלת חן (משלי ה-יט), ותורת ה' תמימה משיבת נפש (תהלים יט-ח), כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה (מתוך הברכה שלפני ק"ש), ויקרה היא מפנינים (שם ג-טו). וכל מי שטעם טעם תורה, יודע כמה היא נעימה (הן לימודה, הן קיומה).

ואכן כך צריכים להתייחס לתורה הק' כשירה נעימה. ואם מתייחסים אליה כך, ירגישו במציאות שכך היא. והיא גישה נכונה, וקרובה לאהבת ה' ותורתו הקדושה.

משא"כ מי שלא זכה ומתייחס אליה כספר פקודות והנחיות וציווים יבשים, וכל קיום מצוות והלכות התורה עושה בלי חשק רב, אלא משום ש"מה לעשות, אין ברירה", שהרי מקל העונשים מורם על כל מי שלא יקיים את התורה, וכל העובר עליה – יחטוף במוקדם או במאוחר, ואם לא בעוה"ז, בעוה"ב הניצחי. לא יזכה לנעימות התורה, ולא ישמע את השירה המתוקה והנפלאה של התורה,

וצריכים לגשת לכל מצוה ומצוה ולכל הלכה והלכה מתוך ביטול גמור להשי"ת ותורתו. ועם רצון עז לעשות נחת רוח לפניו ולקיים את רצונו, כי רצונו רצוננו. ואנו יודעים ומאמינים שאין טוב מזה, לאדם הפרטי ולמשפחתו ולקהילתו ולכל כלל ישראל ולכל האנושות.

והנה מעבר שהתורה הקדושה היא שירה נעימה, כל יהודי ויהודי במשך חייו כותב שירה ע"י קיום התורה ועשיית רצון ה', וזה ג"כ מרומז בפסוק "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת",

כי כל אחד ואחד כותב לו ('כתבו לכם') שירת חייו, על ידי קשרו ההדוק לתוה"ק מצוותיה ודרכיה, וכל אחד לפי מעשיו בקיום התורה כן שירתו. וככל שיהודי מהדר ומדקדק במצוות, ומבצע אותם בשמחה ובאהבת ה' ובהתלהבות, ובחשק רב, לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו, כן שירה יותר ויותר נעימה ומקובלת ורצויה לפניו יתברך, וכך ימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.

ויהא חלקינו עמהם.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

להורדה והדפסה של העלון השבועי – https://drive.google.com/file/d/1vX16Fgusp=sharing