כל אדם צמא לכבוד | פרשת השבוע מקץ
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר מקץ. לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
תקצרי פרשת השבוע ישיבת ברסלב – כל אדם מצא לכבוד אבל שוכח שהכל מאת השם יתברך!
כל אדם צמא לכבוד | פרשת השבוע מקץ
(בראשית מא-טו, טז) "ויאמר פרעה אל יוסף.. ואני שמעתי עליך.. ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי".
כל אדם צמא לכבוד, וגם כשלא מגיע לו כבוד כלל וכלל, סובר הוא הרבה פעמים שמגיע לו, ועל כן הוא נפגע, ומתקוטט, ודורש וכו' שיכבדוהו.
והנה לפעמים הרבה או כמה אנשים עוסקים בדבר מצוה או עסקנות, ולבסוף הענין מצליח, ואזי כל אחד דורש קרדיט, ושירשם ויתפרסם על שמו, מעל ומעבר חלקו, ולפעמים תולה כל ההצלחה בגלל חכמתו ועצתו וכו'.
ודבר זה קיים בין ממשלות, בממשל בין השרים, ובבית המחוקקים בין ח"כ, ובביהכ"נ, ובמשפחה המורחבת וכו'.
והנה ישנם אנשים חכמים יותר וחכמים פחות, ואלו ואלו חושבים את עצמם חכמים יותר ממה שהם, וגם צעדים נכונים וחשיבה נכונה פה ושם, הם תולים על גודל חכמתם.
והנה אע"פ שלפעמים זה נכון, שהשכל עבד טוב, והיתה סייעתא דישמיא, אבל לאמיתו השי"ת ורק ה' הוא זה שנתן ושלח לו במוחו לחשוב לעשות את הדבר הנכון, וגם עזר לו בביצוע ומקרה הדברים שיוכתרו בהצלחה,
כי כל טיפה וטיפה מחכמה שיש לאדם, הכל מה', הכל מתנת שמים, ובלי זה לא היתה מגיע המחשבה והעצה והחכמה והתבונה.
וכמ"ש (משלי ב-ו) כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה, וכמ"ש (שמות כח,ג) חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה,
וכתיב (שם לא-ו) ובכל חכם לב נתתי חכמה,
וכתיב (שם לו-ב) אשר נתן ה' חכמה בלבו.
וכתיב (שם לו-א) אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה.
וכתיב (מלכים א,ה-ט) ויתן אלקים חכמה לשלמה.
וכתיב (שם,כו) וה' נתן חכמה לשלמה.
וכתיב (ישעיה יא-יב) ונחה עליו רוח חכמה ובינה.
וכתיב (תהלים נא-ח) חכמה תודיעני.
וכתיב (מ"א ג-יב) הנה נתתי בלבך לב חכם ונבון.
נמצא שבאמת כל הכבוד וכל הקרדיט מגיע להשי"ת, ולו יש להודות על הסייעתא דישמיא ועל רחמיו המרובים ועל החכמה ותבונה שה' נתן לו לפעול נכון ובזמן המתאים.
ומי שיפנים היטב היטב את הנ"ל שהיא המציאות, אז יהי' אדם הרבה יותר טוב, ואפו הרם וגאותו תתמעט מאד, ויזכה לענות חן.
ויודה כל הזמן לה' על רוב טובו וחסדו עמו, ויתקרב הרבה יותר אליו ולעבודתו יתברך.
ויצא מאלפי דמיונות, ויהא אדם הרבה יותר מיושב ונינוח עם הבריות ועם בני ביתו.
ולאט לאט יפנים מאד וירגיש כל הזמן שבעצם כל טוב שיש לו, וכל הצלחה שהוא מצליח, וכל מה שמבין ומשכיל, וכל צעד נכון שהוא עושה – הכל מאתו, ורק מאתו יתברך.
מרחמנות, וטובו וחסדו, שהשי"ת עושה עמו.
והרי אם ה' רוצה ברגע קט החכם נהפך לטיפש וחסר דעה, וכמ"ש (איוב יב-כ) מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח.
וכתיב (איוב לט-יז) כי השה אלקה חכמה, וכמ"ש (ירמיה ט-כב) אל יתהלל חכם בחכמתו.
וכתיב (ישעיה ה-כא) הוי חכמים בעיניהם.
וכתיב (שם מד-כה) משיב חכמים לאחור.
וכתיב (משלי ג-ז) אל תהי חכם בעיניך.
וכתיב (שם כו-יב) ראית איש חכם בעיניו, תקוה לכסיל הימנו.
ואכן החכמה מאין תמצא (איוב כח-יב), וכתיב (שם כ) והחכמה מאין תבוא,
ואשרי הזוכר תמיד כי (תהלים קיא-י) ראשית חכמה יראת ה', שכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד.
וזה מה שאמר יוסף "בלעדי" ופרש"י אין החכמה משלי. ע"כ. כי אני יודע שהכל מה' ורק מה', ואני כלום, ולא מגיע לי כלום כבוד.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
