כי תשא
בס"ד
ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א.
יום ו' עש"ק לס' כי תשא
לכבוד…אחדשה"ט!
בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.
דרך ארץ קדמה לתורה
וזהו (שמות ל, יב) "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם".
כי צריך כל אדם להתנהג בדרך ארץ, והרי (ויקרא רבא ט-ג) דרך ארץ קדמה לתורה.
וצריך כל אדם ליזהר ביותר בכבוד זולתו, וכתב רבינו רבי נחמן מברסלב הק' בס' המידות (ערך כבוד ח"ב, אות א) בני אדם המכבדים זה את זה – בידוע שהם מהוגנים. וכן להיפך.
והזהירנו רבותינו על כך בכמה מקומות, וכמ"ש חז"ל (ברכות כח:) ת"ר כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו, רבינו, למדינו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי עולם הבא. אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ובשביל זה תזכו לחיי עולם הבא.
ואמרו חז"ל (אבות פ"ד מ"א) איזהו מכובד? המכבד את הבריות. וביאר רבינו יונה ז"ל שכל כבוד אשר יעשה אדם לבריות – לעצמו הוא מכבד, שגורם להם, כי בעל כרחם יכבדוהו.
ואמרו (עירובין יג:) מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדמים דברי ב"ש לדבריהם ע"כ, הרי שע"י כבוד הבריות זוכה ג"כ לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כי כבוד הבריות היא מעלה המשלימה את האדם בכל מקצועות השלימות (שיחות מוסר ח"ב, מאמר ו).
וכשאדם מתרגל להמליך עליו את חבירו – בנחת רוח, ובדרך ארץ, ונזהר לשמור כבודו, יתרגל לשמור את כבוד השי"ת (חכמה ומוסר ח"ב, ע' סח).
ובדברים אלו חשוב להיכנס ולהבין בדקות הנפש שקורים 'אינטליגנציה ריגשית', וכהא שכתב רבינו ז"ל (ס' המידות ערך כבוד, אות טו) כשאתה נותן כבוד לאדם, תתן כבוד גם למשמשו, ע"כ.
ובמראה מקומות מהרב מטשעהרין הביא מקור לדבר מהפסוק (שמואל א-ט) ויקח שמואל את שאול ואת נערו וכו' ויתן להם מקום וכו'.
וכן כתב רבינו ז"ל (ס' המידות, ערך צדיק, אות כב) מי שהוא מפורסם בדורו – צריך לקרות אותו "רבי" אפילו שאתה גדול ממנו.
ואין מראה מקום מאף אחד מג' אדירי התורה על דבר זה (מוהרנ"ת זצ"ל, והרב מטשערין זצ"ל, ורבי צדוק מלובלין זצ"ל), ובחסדו הגדול יתברך בתחילת התקרבותי לפני ארבעים שנה מצאתי מקור לדבר בברייתא מפורשת (ברכות ג.) תניא אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה מחורבות ירושלים להתפלל, בא אליהו זכור לטוב והמתין לי עד שסיימתי תפילתי. אמר לי שלום עליך רבי. ע"כ הרי שאליהו הנביא קרא לר' יוסי "רבי".
ועוד מקור לדבר יש בהקדמת הזוהר (דף ב: ) א"ר שמעון… ואתא אליהו ואמר ליה (לר' שמעון ) "רבי".
וזה בחי' "תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" תשא – כלומר תרומם ותכבד, את המפורסם בדורו בחי' ראש בני ישראל לפקודיהם, ויש כאן גם רמז לקורא רבי, כי ראש בני ישראל, ר"ת 'רבי' כמ"ש רבינו ז"ל בלקוטי מוהר"ן (ח"א סי' קיא). ובמיוחד לעיני עדתו וצאן מרעיתו – שיש לכבדו [אע"פ שהנך גדול ממנו], בבחי' לפקודיהם.
והנה עוד כתב רבינו ז"ל (ס' המידות, ערך בושה אות ג') טוב לבטל תורה מלבייש בן ישראל – וזכור לטוב מחותני הגאון האדיר רבי שמואל דוד טורץ זצ"ל נכד ראשון לאדיר אדירים ה"ה רבי ברוך בער ראש ישיבת קמניץ, זצ"ל שהי' נזהר לקיים דברי רבינו ז"ל, הנ"ל, ברוב זהירותו בענינים בין אדם לחבירו, וכבוד הבריות.
