כבוד התורה | איך זוכים לדבוק בהשם יתברך | פרשת השבוע מטות

(במדבר לא-כג) "כל דבר אשר יבא באש – תעבירו באש".

איתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' ד) כל דבר אשר יבוא באש – תעבירו באש.

זה בחי' החזרת המלכות לשורשה, כי שורש המלכות הוא אש, כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין קא:) למה טעה נבט? שראה שיצא אש מאמתו. והתורה נקראת אש, שמשם המלכות, כמו שכתוב (ירמיה כג) הלא כה דברי כאש, וכתיב (משלי ח) בי מלכים ימלוכו.

ועיקר התורה הם התלמידי חכמים, כמו שאמרו חז"ל (מכות כב:) כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה, ולא קיימי מקמי צורבא דרבנן.

וזה "כל דבר אשר יבא באש – תעבירו באש". דבר – זה בחינת מלכות, כמו שאמרו (סנהדרין ח.) דבר אחד לדור, כלומר מלך מושל ומנהיג, היינו כשבחי' מלכות נמשך ובא בתוך הטומאה, בתוך האש וחמימות היצר, כמו (קדושין פא.) נורא בי עמרם, "תעבירו באש", תיקונו על ידי האש, היינו וידוי דברים לפני תלמיד חכם.

כבוד התורה | איך זוכים לדבוק בהשם יתברך

ומבואר עוד בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' קנו) שלטהרת הלב זוכים ע"י שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך. על ידי זה נטהר הלב, כי כנגד שנתלהב ונבער לעבירה, או לתאוה רעה, ח"ו, שמזה נטמא לבו, צריך שיתלהב ויבער לבו להשי"ת ועי"ז יטהר לבו כמ"ש "כל דבר אשר יבא באש – תעבירו באש.

וזה בחי' תפילה בהתלהבות, ועשיית המצוה בהתלהבות שהחדיר והכניס הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל בתלמידיו וממשיכי דרכו, שהוא יסוד גדול בעבודת ה', וידוע מדברי קודשו של הבעש"ט, שצריך להיות תמיד נקודה של התלהבות בלב כל ישראל (שפת אמת, פ' צו, תר"מ).

וכתב הרה"ג מפולנאה בספרו בן פורת יוסף (דקיט:) שמעתי משל על איש אחד שלמד אצל צורף אומנותו, ואחר שלימדו האומנות, רשם לו ברשימה סדר האומנות, ולא רשם לו שישים גחלת של אש בתחילת המלאכה, כי הוא העיקר, ואין צריך להזכירו, והוא טעה בזה וסבר וכו', והנמשל מובן, כי העיקר כשיש ניצוץ אש – להתלהב.

ואיתא בכתר שם טוב (סי' רח, לקוטים יקרים, ד"א ע"א אור התורה פ' בחוקותי) שנודע שעיקר עבודת הבורא יתברך הוא הדביקות וההתלהבות בעבודתו יתברך שמו, ובלימוד התורה, שיהיה בדחילו ורחימו, ומחמת זה יכול הוא להדבק בהשי"ת, ועי"ז נזדכך חומריותו ונעשה איש האלקים.

ואיתא בצוואת ריב"ש סי' קה, כתר שם טוב, סי' רלג. שיכול האדם לומר התפילה באהבה ויראה והתלהבות גדול בלי שום תנועה, ויהיה נראה לאדם אחר שהוא אומר אותם דברים בלי שום דביקות. והעבודה הזאת היא יותר טובה מהתפילה שנראה בחוץ על האיברים, ואין להקליפה אחיזה בזו התפילה שכולה היא בפנימיות.

ואיתא בנועם אלימלך מליזנסק (פ' בראשית ד"ה וזה פירוש) מה שאמרו חז"ל (ברכות יז.) עולמך תראה בחייך, פירוש שעל ידי שכל מעשיו ותנועותיו שעושה הכל בקדושה ובטהרה ובדביקות ושמחה, ובאהבה וביראה, מזה יגיע לו תענוג עולם העליון בזה העולם.

וי"ל נמי כוונת הפסוק (דברים ד-ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום, פירוש ע"י הדביקות שתדבקו עצמכם בבורא ב"ה יהיה לכם חיים נצחיים גם היום בעוה"ז.

עוד כתב (פ' שמות ד"ה וזהו) על הפסוק (ישעיהו-ב) שרפים עומדים ממעל לו. פירוש הצדיקים נקראים שרפים, ע"ש התלהבות אש משמים והדביקות שבהם, והם צריכים לילך תמיד מדרגה לדרגה, וכתב ג"ע מוהרנ"ת זצ"ל (ליקוטי הלכות או"ח, ה' נט"י שחרית ד-יא) שדביקות בהשי"ת אפשר להמשיך על עצמו מכל מקום שהוא, וגם בתוקף החושך בגיא צלמות יכול להמשיך על עצמו אור אין סוף ע"י שיסתום עיניו ויבטל עצמו להשי"ת,

וכתב עוד (ה' נ"כ ה-ו) שדביקות והתחברות להשי"ת מזה העולם השפל והגשמי והנמוך מאד הוא ע"י ניגון וזמרה.

עוד כתב (ה' בה"פ ד-א) שדביקות בבורא, לזכות לנועם העליון ולחזות בנועם ה', א"א כ"א ע"י דיבורי ברכות והודאות שירות ותשבחות.

ויהי רצון שתמיד נזכה לעבוד את ה' בשמחה ובדביקות.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

פרשת השבוע להאזנה ולצפייה