כבוד הרב מה עושים עם דאגת הפרנסה? ראש הישיבה מדבר בעניין נשים חרדיות ועול הפרנסה!
(בראשית יב-יא) "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם, כי כבד הרעב בארץ. ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו, הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את". ופרש"י הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יופייך.
להשיג פרנסה, ובפרט בכשרות אין זה מהדברים הקלים, והרי קללה יש בדבר כמ"ש (בראשית ג'-יז) ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציויתיך לאמור לא תאכל ממנו, ארורה האדמה בעבורך בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך.. בזעת אפיך תאכל לחם, עד שובך אל האדמה.
כבוד הרב מה עושים עם דאגת הפרנסה?
ובכל הדורות דאגת הפרנסה היא דאגת הפרט והכלל וכמ"ש (ברכות ג:) כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה מיד היה עומד ועוסק בתורה, כיון שעלה עמוד השחר, נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר לו אדונינו המלך "עמך ישראל צריכים פרנסה".
ואמרו חכמינו ז"ל (שבת לב:) בעוון תרומות ומעשרות – בני אדם רצין אחר פרנסתם ואין מגיעין.
וכן אמרו (קדושין פב.) ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שמתפרנס שלא בצער! אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי.
ואמרו (ב"ר כ-ט) קשה היא הפרנסה, כפליים כלידה, בלידה כתיב (בראשית ג-טז) בעצב תלדי בנים, ובפרנסה כתיב (שם ג-יז) בעצבון תאכלנה.
ר' יהושע בן לוי אמר גדולה פרנסה מקריאת ים סוף שנאמר (תהלים קלז-יג) לגוזר ים סוף לגזרים, ואומר (שם כה) נותן לחם לכל בשר.
והנה כיום כמעט כל הנשים החרדיות עובדות, כי קשה להתפרנס בכבוד בלי זה, אבל דורי דורות נשים לא עבדו אלא גידלו ילדיהם בבית והתמסרו עם כל כוחותם ויכולתם לילדים ולעניני הבית, ואחרי המלחמה והקמת המדינה התחילו טיפים טיפים לעבוד, וביותר אצל אברכי כולל שאצלם משכורת האישה היא עיקר הפרנסה,
והנה בשעתו לפני חמישים שנה התקיימה בבית הגאון הגדול מגדולי הדור רבי חיים גרינימן זצ"ל סעודה ז' ברכות לבנו הגאון ר' יהושע (שוקה) שליט"א, ואני בהיותי חברותא לבנו הוזמנתי, והי' שם הגאון הרב ריף זצ"ל מנהל המפעל הכביר "עזרת תורה" והתלונן (כבר אז) לפני ר' חיים על כך שנשים הולכות לעבודה מחוץ לבית וזה לא טבעי ולא טוב מהרבה בחינות.
ואכן מאז ועד היום המצב לא השתפר ונהפוך הוא הפריצות גברה, והעזות וכו' וקרו וקורים מכשולים נוראים נוראים של איסור אשת איש, ויש סימנים בראשיתיים, והאישה אין לה עוז ותעצומות הנדרש לעזוב את העבודה, מכיוון שקשה להשיג עבודה אחרת, וגם כי עיקר (אם לא כל) הפרנסה על צווארה וגם עסק התורה של בעלה ואכילת בניה תלויים בעבודתה, וקורה רח"ל מה שקורה.
וזה בחי' "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה" שזה בחי' צרת הפרנסה. "ויאמר הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את". ופרש"י הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יופייך. ועל כן יש לפקוח עיניים, ואסור שאישה תעבוד עם גברים, ואפי' (ולפעמים עוד יותר) עם גבר בודד, וצריכים להתאמץ למצוא עבודה של אישה בין נשים בלבד.
כי על אף שקיצרתי, מ"מ הדברים די ברורים והחכם עיניו בראשו. ומי שאינו חכם יזהר בכפליים, וכדאמרי אינשי (דברים יח-יג) תמים תהיה עם ה' אלקיך, ואך ורק עם ה' אלקיך!! ולא עם אנשים.
והנה פרנסה ביד ה' וכמ"ש חז"ל (תענית ב.) שהמפתח של פרנסה ביד הקב"ה בלבד. ואמרו (כתובות סז:) כל אחד ואחד הקב"ה נותן לו פרנסתו בעתו. וכמו ששגור בפה אצל כל היראים "פרנסה מן השמים".
ויהי רצון שהשי"ת ישפיע על כל אחד ואחד שפע פרנסה והצלחה עד בלי די, כרצון ה'.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
תרומות / צדקה / מעשרות לישיבה יתקבלו בברכה הישיבה גדלה והתפתחה מאד עם בחורים צעירים ורוח של לימוד והתעלות…
והכולל אברכים התרחב והארי מבקש אוכלו והיד קטנה מלספק צרכם…
כל תרומה תתקבל בברכה למי שיכול מצווה לתת משהו אפילו קטן אבל קבוע
לתקציב ואחזקת אור תורת רבינו הקדוש מברסלב! לתרומות צלצלו 050-4161022 או בדף התרומות באתר donate