ייחוסו של ר' שמואל אויערבך זצ"ל

בנוגע ליחוסו של הגאון רבי שמואל אויערבך זצ"ל, אני למדתי עם אחיו הקטן רבי ברוך אויערבך ז"ל בת"ת וישיבת 'עץ חיים' מהבר מצווה עד החתונה, ותמיד ידעו החברים כדבר פשוט שהוא מצאצאי ה'תולדות יעקב יוסף', אבל מעולם לא שמענו כי הוא מצאצי מוהרנ"ת.

אני חושב שהבלבול נוצר לאחרונה בעקבות שם המשפחה אויערבך, שהיה גם שם משפחתו של רבי דוד צבי הגדול, חותנו של מוהרנ"ת.

יצוין, כי גם לי סיפר אחי הבכור ר' יעקב צבי אנשין – המתגורר יותר מחמישים שנה מול ישיבת 'מעלות התורה' – ששמע שרבי שמואל אויערבך היה בצעירותו קשר לברסלב, והיה בא לשמוע את הגה"ח רבי אברהם שטנרהרץ כשהיה בא לשערי חסד. לפי דבריו היה זה בשבתות, כאשר החסיד רבי יהושע העשל פרנקל היה מארח את רבי אברהם שטרנהרץ כדי שידבר לפני הקהל.

ר' יעקב צבי סיפר לי גם כן, כי בשנות צעירותו היה רבי שמואל הולך ללמוד בהתמדה בבית הכנסת דחסידי ברסלב שברחוב השל"ה בשערי חסד (שהיה מקום צדדי ושקט) ופעם אחת אמר לו רבי שמואל כי בית הכנסת ברסלב שבשכונה "איז מיר איינגעבאקן אין הארצן" (אפוי בלבי).

ואכן, בימי השבעה הוכרז בירושלים ברמקול שעבר בכל השכונות, שיתקיים הספד על הגר"ש אויערבך בבית הכנסת דחסידי ברסלב בשערי חסד, והוסיפו בהכרזה לאמור, ששם הגה בתורה בצעירותו.

שוב ראיתי עתה, שגם בספרי 'סיפורים ירושלמיים' (כרך ב') כתבתי לפני שנים רבות מפי החסיד רבי משה פרידמן ז"ל, אביו של הרה"ח ר' בצלאל שליט"א, שסיפר לי אז כי רבי אברהם שטרנהרץ היה מתארח בשבתות בשערי חסד. אך לפי דבריו היה זה החסיד רבי יום טוב זלאטניק שהיה מזמינו ואף נתן לו חדר מיוחד לשבות בו.

כמו כן סיפר לי אז רבי משה פרידמן, שרבי אברהם היה נושא את דבריו בסעודה שלישית בבית הכנסת 'קהל חסידים' שהיה מלא מפה-אל-פה מבני השכונה ומחוצה לה, שבאו לשמוע תורה מפיו.

בכבוד רב