"יושב בשמים ישחק"
פירשו אנשי שלומנו בדרך צחות את הפסוק שבתהלים (פרק ב) "יושב בשמים ישחק",
הינו דווקא זה האדם 'היושב בשמים' שאינו חושב כלל בענייני עולם הזה,
כי אם על התכלית הנצחי שבעולם הבא הקרב ובא,
זה האדם – שוחק מכל ייסורי עולם הזה, ואינו מתפעל ומתרגש מכל מיני ניסיונות, פגעי הטבע, תאוות המדֻמות, והחולפות שבעולם הזה.
וזהו פירוש הספוק : יושב בשמים – ישחק, שאף על פי שנמצא הוא [האדם] כאן בעולם הזה, כל זה אינו כי אם לכאורה, ולאמת יושב בשמים הוא [זה האדם רוחני וחושב רק על התכלית ועל כן] ושוחק על כל הצחוק הגדול שבעולם הזה, ורק לבני האדם שמסביבו נדמה הוא כנמצא כאן בעולם הזה.
(שש"ק חלק ה מימרות הברקות ה, תיג)