חכמה ואמונה

אומר רבי נתן מברסלב : כל אדם צריך שני בחי' עבודות להש"י.

ליקוטי הל' לרבי נתן מברסלב, חו"מ ב, אות ח.

עבודה אחת התלויה בשכל אנושי. והם בחי' עבודת התורה והמצות, שבהם צריך האדם להכניס דעתו ושכלו עד מקום שידו מגעת, ועי"ז מברר כל הנצוצות שנפלו ע"י שבירת כלים שמתבררין ע"י החכמה והשכל דקדושה של עסק התורה והמצות, כי כולם בחכמה איתברירו (רוצה לומר שאדם מצד עצמו יתכנן את סדרי היום שלו לטווח קצר וטווח ארוך ומטרותיו בחיים… להתקדם במידות טובות ומעשים טובים ולתקן ולהתגבר על תאוות, כלומר שאדם מצד עצמו צריך ליישב את דעתו ועסקיו לפי מדרגתו על פי דעת תורה – עד מקום שידו משגת !)

אמונה

אבל (אומר רבי נתן והיא עבודה ב' והיא עיקר…) עיקר קיום התורה והמצות הוא רק ע"י אמונה שהוא יסוד שהכל תלוי בו (התחזקות והתעוררות באמונה ובתפילה), כ"ש כל מצותיך אמונה (כי אפילו אם אדם יישב את עצמו צריך להוציא את זה מכוח אל הפועל למעשה ושיהי לו ברכה בכך ! וגם יש דברים שאין אדם יכול ליישב עצמו עליהם והם דברים נסתרים עתידות, שאין ידו משגת, ועל זה צריך תפילה ואמונה..,) וכשרז"ל (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה.

כי באמת צריך כל אדם להכניע ולבטל הקליפות הבאין מבחי' חלל הפנוי שאותן הקליפות א"א להכניעם ולבטלם ע"י שום שכל כ"א ע"י אמונה לבד שהיא יסוד כל התורה כולה. כי האמונה שבחלל הפנוי (קושיות שיש לאדם על דרכי הנהגת השם תורתו וצדיקיו) שמאמינין באמונה שלימה שגם שם השם יתברך נמצא, זה יסוד הכל וכל התורה והמצוות תלוים בזה, כי בלא אמונה אין קיום לשום תורה ומצוה !

רק כשיש לו אמונה שלימה שגם בבחי' החלל הפנוי היינו בבחי' הקשיות והחקירות שא"א להבינם ולתרצם, גם שם השם י"ת נמצא, ואזי כשיש לו אמונה שלימה ואינו מניח ליכנוס בדעתו שום חקירה וקושיא כלל, כי סומך על אמונה לבד שקבלנו מאבותינו הקדושים, אזי יש קיום להתורה ומצוות ואז יכול לעבוד השי"ת בשכל היינו בהשכל המלובש בתורה והמצוות שיסודם אמונה, כי ע"י האמונה מכניע ומבטל הקליפות הבאין מחלל הפנוי, וע"י השכל שיש בהתורה ומצות הוא מברר הקדושה מהקליפות הבאין משבירת כלים – כי כולם בחכמה אתברירו כנ"ל:

וזה בחי' תורה ותפילה שצריכין שניהם דייקא.

כי תפילה היא בחי' אמונה, כמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים כמ"ש ויהי ידיו אמונה, ותרגומו פרישן בצלו.

והתורה היא בחי' שכל, כי התורה נקראת חכמה ובינה ודעת כ"ש אני חכמה וכו' אני בינה וכו'.

כי ע"י תורה ותפילה שהם בחי' אמונה ושכל דקדושה עי"ז מכניען ומבטלין שני מיני הקליפות, שהם הבאין משבירת כלים והבאין מבחי' חלל הפנוי כנ"ל, ומבררין הקדושה ומגלין אלקותו בכל מקום כנ"ל:

וע"כ צריכין דייקא להרבות בתפלות ותחנונים ושיחות בינו לבין קונו וזעקות ושוועות ורצוים ופיוסים להש"י שיזכהו לקרבו לעבודתו.

עיקר התפילה

וזה עיקר התפילה – כי על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, שלא ישטפוהו שטף מים רבים, שהם המים הזידונים, שהם תיאובתין בישין דהאי עלמא השוטפין בכל עת (תאוות וכפירות קושיות למה זה קורה לי למה מגיע לי ולמה השם עושה כך וכד' השם ישמרנו מהאי טעויות), וכבר נשטפו רבים רבים על ידם (ונפלו מאמונה לתאוות ומידות רעות ומעשים רעים) רחמנא ליצלן המקום ירחם עלינו ועל כל ישראל ויצילנו מהם.

ואין חכמה ואין תבונה ואין עצה לעמוד כנגדם כ"א ע"י תפילה ותחנונים להשי"ת שיצילהו מהם.

כי אע"פ שהאדם הוא בעל בחירה אעפ"כ העיקר הוא תפילה ותחנונים להש"י על זה.

כי (האדם) ע"י בחירתו שבוחר בדרך הטוב וסר מדרך הרע עי"ז מכניע הקליפות הבאין משבירת כלים ומברר הטוב מהם, כי הבחירה הוא בהשכל שיש לו כח לבחור בטוב ולמאוס ברע, ושכל האדם אין לו כח כ"א להכניע ולבטל הקליפות הבאין משבירת כלים שיש בהם כמה וכמה נצוצות הקדושים שהם נצוצי השכל כי כולם בחכמה אתברירו כנ"ל.

אבל יש בלבולים וסטרין אחרנין ומניעות מהקדושה הבאין מבחי' חלל הפנוי ששם אין שום שכל וחכמה כ"א אמונה לבד שהוא בחי' תפילה ותחנונים וזעקות ושועות להש"י שיצילהו מהקליפות והיצה"ר הנמשך משם, וע"ז נאמר בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עורו היה נופל בידו,

כי מהיצה"ר הזה הנמשך מחלל הפנוי א"א להנצל בשום אופן כי אם על ידי סייעתא דשמיא, ועל כן צריכן להרבות מאד מאד בתפילה ותחנונים להנצל ממנו, כי שם אין מועיל שום שכל, אדרבא ע"י שכל וחכמה נשקעין שם ח"ו, רק העיקר הוא אמונה שהיא בחי' תפילה.

ובאמת זהו עיקר הבחירה דהיינו מה שכופה בחירתו – לבטל שכלו לגמרי ולסמוך על אמונה לבד, ולהרבות בתפילה ותחנונים. כי הבעל דבר (היצר הרע) מעקם לב האדם כל כך עד שגם זה קשה על האדם, אע"פ שבאמת הוא דבר קל מאד, אעפ"כ הוא מבלבל ומעקם דעתו כ"כ עד שעפ"י רוב ענין זה של תפילה והתבודדות קשה על האדם יותר מכל העבודות קשות, וכ"ז מחמת חסרון אמונה שאין לו אמונה בשלימות שזהו העיקר והיסוד (להתחזק בתפילות ובאמונה כנ"ל).

וע"כ מי שזוכה להרגיל עצמו בזה להרבות בתפילה ושיחה בינו ובין קונו שיזכהו השי"ת ויעזרהו לקרבו לעבודתו ית', בזה בעצמו הוא בעל בחירה במה שזכה לבחור בחיים אמתיים בדרך אמונה ותפילה כ"ש דרך אמונה בחרתי. (ואז עם רוב הימים והתפילות יפעל ויראה נפלאות השם ויזכה לראות בעיניו את האמונה !).

עיקר הבחירה

כי באמת זה עיקר הבחירה – מה שמסלק שכלו ובוחר באמונה ותפילה, שזהו העיקר והיסוד שכל התורה עומד עליה, כ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה כנ"ל.

ואז כשיש לו אמונה שלימה ומרבה בתפלות ושיחות להשי"ת שיזכהו לשוב אליו באמת אז עוזרו הש"י שיזכה לעבוד אותו בתורה ומצוות ומאיר עיניו בתורתו עד שזוכה להבין בתורה ועבודה מה שאפשר בשכל אנושי להבין.

וע"י שני בחי' אלו שהם אמונה ושכל דקדושה הנמשך מאמונה – עי"ז מכניעין שני מיני הקליפות הנ"ל הנמשכין מבחי' חלל הפנוי ומבחי' שבירת כלים כנ"ל. כי שניהם כאחד טובים השנים מן האחד וכו' כי אם יפולו האחד יקים את חבירו וכו'. כי תורה ותפילה שהם בחי' שכל ואמונה הם תלוים זה בזה והא' מחזק ומקים את חבירו, אבל העיקר הוא האמונה וכנ"ל:

בברכת התורה ולומדיה חסידי ברסלב

ישיבת ברסלב מאיר