חינוך ילדים – בית חם
תקופות תקופות יש בחיי האדם, ובכל אחת מהן יש להפיק את המיטב והמקסימום שבהן, [וכן יש לעמוד בנסיונות המיוחדים שבהם]. כי ישנם ימי העיבור וימי הלידה והינקות, וימי הגן, וימי החיידר והתלמוד תורה, וימי הישיבה קטנה והנערות, וימי הישיבה הגדולה והבחרות וימי הכולל והאברכות, וימי גידול הילדים הקטנים וימי העמידה וימי הזקנה. וביניהם יש כמה וכמה בחינות של ימים מיוחדים, כל אחד ואחד ותקופות חייו, ושינויים המיוחדים המתהווים אצל כל אחד ואחד. וכולם צריכים להיות בקירבת ה' ועשיית רצונו בבחינת מה שפרש"י (בראשית כג, א) "שני חיי שרה" – כולם שווים לטובה.
בימי העיבור, ולפני ההריון, צריכים ההורים להתחנן לפני ה' לזכות לזרע קודש, זרע ברך ה', צדיקים ות"ח עוסקים בתורה ובמצוות לש"ש. וכן צריכים להתנהג בקדושה, כי דרגת הקדושה משפיע ביותר על הולד, וההשפעה של אותה תקופה מלווה אותו כל ימי חייו.
בימי הלידה והינקות – צריכים להמשיך ולהתפלל שיגדל בבריאות הגוף והנפש וכו', ולדאוג לכך כמה שניתן. וכן להתפלל על עתידו הרוחני. והאמא במיוחד צריכה להתנהג בצניעות ובקדושה, כי דם נעכר ונעשה חלב (בכורות דף ו:) נמצא שהתינוק יונק מדמה, וכתיב "כי הדם הוא הנפש" (דברים יב, כג), נמצא שאם האֵם בעלת מידות טובות וצנועה וכו' זהו מה שיונק. ואם היא בעלת תאוה, ובעלת מידות רעות, כגון כעסנית וקנאית וכו', זהו מה שהתינוק יונק, ומזה נבנה.
בימי הגן שאזי נפגש עם החברה. צריכים לפתח אצלו מידות טובות בין אדם לחבירו, כגון ותרנות, ועזרה הדדית, ונדיבות וכו'.
בימי לימוד בחדר / ת"ת – צריכים לנטוע בו אהבת התורה, ודרך ארץ, וכבוד הרב המלמד. וכל המידות הטובות. ויראת שמים. באופן שיגיע לבר מצוה ולישיבה קטנה מחונך כהלכתו. בכל מידה נכונה. גם רצון עז ושאיפה עצומה לגדול ולהתעלות בתורה ויר"ש. [ובודאי שיש לפקוח עין שלא יתחבר עם ילדים בעלי מידות לא טובות, ומחוסרי יראת שמים, ודעות עקומות]. וכן צריך לדעת בכל רגע ורגע ממש היכן הוא נמצא, ויש לדאוג שלא ידרוך במקומות לא מתאימים, כולל בתים של שכנים, או בתים של ילדים שבביתם אין הקפדה על כל מה שצריכים להקפיד.
בימי הישיבה הקטנה והנערות – הם ימים רגישים, שמתחוללים הרבה שינויים בגוף ובנפש וברצון. צריך הדרכה וכד' איך להתנהג אתם, כי מצד אחד מתחיל להיות גדול ורוצה עצמאות וזכות החלטה, גם בנושאים כבדי משקל. וצריכים הרבה תפילה ותשומת לב, ולדעת עם מי מתחבר, ולהדריכו בזהירות ועדינות על הקדושה והרחקת חבר רע, ולעשות לו חשק לעסק התורה ולעודדו בכלל דרך לכך, ולא לחסוך זמן ומאמץ שילך בדרך טובים מתוך אוירה טובה. ולא להעמיס מעל כוחו. ולהקשיב לו. ולדאוג שיהי' פתוח עמו. ולמעט בתוכחות, ומה שצ"ל הכל ברוח טובה, ולשמור על קשר בריא וטוב עמו.
בימי הישיבה הגדולה והבחרות – להחשיבו, ולהקשיב לו תמיד בסבלנות. ולעודדו לגדלות האדם, יחד עם ענוה ומידות טובות, ולפעמים להתייעץ עמו, ולהמשיך הקשר הטוב. ולכבדו ולהתפלל שיגיע לחופה, בקדושה וטהרה ו"בגדים לבנים", ודי לחכימא ברמיזא. ואם יוכל לסיים הש"ס לפני החתונה – מה טוב! והבחור צריך להתמיד בתורה בכל כוחו.
בימי הכולל והאברכות צריך לעשות העיקר עיקר, והטפל טפל. ולהזהר מלהימשך אחרי התאות והבלי עוה"ז, וביחד עם זאת צריך להיות בעל טוב בעל מידות טובות, דואג לאשתו לא פחות מאשר דואג לעצמו ואוהב א"ע. ולהתנהג באהבה ואחוה שלום ורעות, ואעפ"כ לא ירפה ידיו מעבודת ה' ועסק תורתו. וצריך הדרכה נכונה. וינצל כל רגע פנוי לעסק התורה. ויתנהג ככל הכתוב לעיל בימי העיבור וכו' וכו'.
נ.ב. אע"פ שהכל נכתב בלשון זכר ועבור בן זכר. אבל ה"ה לבת, שצריך לשמור על בית חם ואוהד ותומך ואוהב, בימי הילדות והנערות וכו', ולהיות ערים מהצרכים הנפשיים והגשמיים המיוחדים שלהן. ולדעת עד החופה בכל רגע ורגע איפה היא נמצאת ועם מי מתחברת, ולהדריכה בנועם.
בברכת התורה ולומדיה.
