חילול השם

לכבוד….אחדשה"ט !

בעזרת ה' אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע אמור.

(ויקרא כא – א ,ו) "ויאמר ה' אל משה, אמור אל הכהנים, ואמרת אליהם… קדושים יהיו לא-לקיהם, ולא יחללו שם א–לקיהם".

וכתב הספורנו שאע"פ שכל אלה לכבודו (של הכהן) אין לו רשות למחול על כבודו, כי אמנם הכוונה בכבוד הכהנים הוא לכבוד הא-ל יתברך, וכשימחלו על זה יחללו את שמו עד כאן לשונו. ועל כן אינו יכול למחול.

ויש להסתפק בדעתו האם רק על טומאת מתים ,ועל קריחת קרחה , וגילוח הזקן , ושריטת שרטת , האם על אלה הכתובים במפורש בפסוק לא יכול למחול על כבודו, שהוא בעצם כבוד שמים (וזהו פירוש "כל אלה" שבדבריו ,דהיינו המצוות המפורשות) או שמא על שום כבוד שצריך לכבד את הכהנים הנלמד מוקדשתו… קדוש יהא לך (פסוק ח) ג"כ אינו יכול למחול.

ואיך שלא יהיה דעת הספורנו, שגם ראשונים שסוברים שהכהן אינו יכול למחול על כבודו (רבינו שמחה. הובא דבריו בהגהות מרדכי גיטין סי' תא) וביארו (שו"ת כתב סופר או"ח סי' טו) משום שכבוד הכהן הוא כבוד כל השבט, ואינו של כהן למחול עליו.

ואף אם הכהן מוחל בדרך ענוה אין שומעים לו (ספר הבתים עשה לא). שהרי אמרו וקדשתו , בעל כרחו (תו"כ) וע"כ אין מחילתו מועילה (שם ,רמב"ם ,ספר המצוות,מ"ע לב)

אבל למעשה קיי"ל שכהן שמחל על כבודו כבודו מחול (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד"ק סי' ח, ודפוס פראג סי' קז ) הו"ד במרדכי גיטין סי' חא ,פר"ח (גיטין שם ).

ביאור הגר"א בדעת  הראשונים ,באו"ח בסו"ס קכח,ועיי"ש ברמ"א ובמשנ"ב .משום שמצינו בחז"ל (כתובות יז.) שרק מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ,ונאמר (במדבר יח \א,ז) כהונתכם דמשמע כהונה דילהון היא . ונאמר (שם כה,ג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ,וכנ"ל .

ומה שנדרש בת"כ וקדשתו ,בעל כרחו ,לא אמרו אלא בכהן הנושא אישה בעבירה כמו גרושה ,שכופים אותו להוציא וכפרש"י בתורה (לקמו פס ח) שהכבוד ניתן לו להנאתו ובידו למחול.

ולפי דרכינו נראה לומר שהיוצא מכל זה…

דאתא לאשמועינן [שבא להשמיע לנו] ולרמז לן שאדם חשוב המסמל את משרתי א-ל .

צריך ליזהר מאד בכפלי כפלים מחילול ה' , ע"י מעשיו , ואפילו ע"י דיבורו.

וזה שנאמר "קדושים יהיו לא–לקיהם", [אבל יזהרו ש] "ולא יחללו שם א–לקיהם" שהרי: כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול שנאמר (ויקרא כב. לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל , ומוזהרים שלא לחללו , שנאמר (שם) לא תחללו את שם קדשי , וכמשכ"כ הרמב"ם בלשונו הזה בהלכות יסודי התורה (פ"ה ,ה"א) וקל וחומר עובדי ה' שמוזהרים על כך ביותר , וכמ"ש הרמב"ם (הלכות דעות  פ"ה ,ה"ד ) כשהחכם שותה יין אינו שותה אלא כדי לשרות האכילה שבמעיו , וכל המשתכר הרי זה חוטא , ומגונה ומפסיד חכמתו ואם נשתכר בפני עם הארץ – הרי זה חילל את ה' , ע"כ.

ובזמנינו כל יהודי הלבוש כיהודי חרדי הרי הוא כנציג התורה בעיני אחינו הטועים החילונים, (ובעיני הגוים, כגון בחו"ל)

ועל כן צריך לזהר ביותר להתנהג בכבוד, ובדרך ארץ, ולהזהר מאד בכך, שח"ו לא יחלל את השם (והדוגמאות רבות מאוד, וע"כ אמנע א"ע מלהביאם, אבל המסר צריך להיות חד וברור.

כי בחמורה שבחמורות עסקינן , ורבים נכשלים בכך , ואוי להם, ואוי לנו על כך , גם בושה וכלימה תכסה פנינו . ומידה טובה מרובה על המקדשים את ה' בנועם הליכותיהם, יהי' חלקנו עמהם.

בברכת התורה וכל טוב סלע

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד