כֹּחַ לְהַמְתִּין לִישׁוּעַת ה' !
וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת –
לְהַאֲמִין וּלְהָבִין שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל,
כִּי הַזְּמַן פּוֹרֵחַ מְאֹד, כִּי כָל יָמֵינוּ הֶבֶל,
וְכָל הַזְּמַן נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן – בִּשְׁבִיל בְּחִירָה,
רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת,
אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל.
וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּין לִישׁוּעַת ה' תָּמִיד,
וְלֹא יַטְרִיד דַּעְתּוֹ בְּטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְדַאֲגַת הַמָּמוֹן,
רַק יִהְיֶה רָגִיל לוֹמַר 'בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם',
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל – מִי שֶׁדּוֹאֵג מַה יֹּאכַל לְמָחָר הוּא מִמְּחֻסָּרֵי אֱמוּנָה,
"כִּי מָאן דְּבָרָא יוֹמָא בָּרָא מְזוֹנֵהּ" [מי שברא את היום – ברא את מזונו של היום].
(ליקוטי הלכות, ריבית ה', אות ב')