תקציר : זה כלל גדול "חבל על הזמן", כי הזמן שווה יותר מכסף וזהב, וכמעט שאי אפשר להשיגו, ממילא אם האדם יודע בברור שימינו כצל עובר, יקח ללב פחות עוולות שלפעמים אי אפשר לתקן, ויקפיד פחות על כל מיני תופעות שונות ומשונות כגון עוולות שעושים לו וממשיך בעבודתו בלי לשקוע בבוץ הבלי הזמן.., ויחיה חיים יותר טובים.., אז אם אתה מחפש לחיות תשמור על הזמן ותקשיב למה שיש לרב לומר לך !
חבל על הזמן.
בס"ד. לכבוד…. אחדשה"ט!
אכתוב לך איזה פירור לפרשת השבוע מקץ. (בראשית מא, א) "ויהי מקץ שנתיים ימים".
לכאורה המילה "ימים" מיותרת ?! (וקושיא זו מצאתי גם כן בדברי הרשב"ם והחזקוני,
והם תירצו, שאם היה כתוב שנתיים בלא ימים, היה משמע מקץ שנה ויום אחד, כמו (ויקרא יב, ו) בן שנתו, שבתוך השנה – קוראהו בן שנתו (וא"כ ה"ה כאן הייתי אומר שתוך השנתיים קוראהו "שנתיים") עיין שם.
ולפי דרכו של רבי נחמן מברסלב נסביר
שהתורה הקדושה מרמזת לנו שהשנים חולפות ועוברות מהר מאד (דהיינו שנתיים חולפות מהר סה"כ כמו כמה ימים),
ולפעמים נדמה כשחלפה שנה שלימה שרק אתמול היה הדבר, וכמו שאמר רבינו ז"ל (רבי נחמן מברסלב בשיחות הר"ן סי' רטו) אצלי העיקר הוא ראש השנה, ותיכף כשחולף ועובר ראש השנה, אני מטה אזני ושומע אם מכין בכותל לעורר לסליחות לשנה הבאה, כי אין שום זמן כלל, כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין ע"כ.
והנה אע"פ שכבר דיברנו כמה פעמים מענין זה, וכן כתבתי כמה פעמים בענין זה, מ"מ צריכים לדבר ולחזור ולהתעסק ביסוד אמיתי חשוב זה, שהוא יסוד גדול לחיים ובפרט לכל מה שנוגע לעבודת ה'.
הן לענין התעוררות לשמירת הזמן היקר מכל (עיין תפילה לשמירת הזמן),
הן כדי להתייחס למאורעות החיים ביחס הנכון (שקורין כעת "פרספקטיבה"), דהיינו כדי להעריך נכונה מאורע תופעה ומצב מסויים יש להתבונן בדבר אחרי מרווח זמן,
ממילא אם האדם יודע בברור שימינו כצל עובר (ע' תהילים קמד, ד), לוקח ללב פחות עוולות שאי אפשר לתקן, ומקפיד פחות על כל מיני תופעות שונות ומשונות כגון עוולות שעושים לו וממשיך בעבודתו בלי לשקוע בבוץ הבלי הזמן.
כי הרבה כעסים והקפדות שהביאו לתגובות חריפות, ואף נזעמות, ואתם לקילקולים אדירים וחמורים ביותר – הם בגלל שהאדם נבלע באותו זמן בתוך הזמן, ומתחת לזמן,
חבל על הזמן.
אבל מי שמסתכל נכונה על הדברים בהשקפה הנכונה אזי מבין שכל תגובה צריכה להיות ביחס הנכון, ביחס השנים הדורות והנצח, ואזי הרבה דברים שהם נראים כחשובים ביותר – אינם חשובים כלל וכלל באמת, היחס (הפרופורציה) משתנה מן הקצה אל הקצה, וממילא גם התגובות,
ודבר זה עוזר גם לחיות חיים טובים בעוה"ז, וגם לדלג על הרבה מניעות ומפריעים בדרכו להשגת השלימות וחיי עולם הבא,
כי הרבה אנשים נתקעים באירועי הזמן, זה במצב הכלכלי, וזה במצב הבטחוני, וזה בחדשות, וזה בפוליטיקה גדולה, וזה בפוליטיקה קטנה אפילו שבתוך המשפחה, בית המדרש, או בית הכנסת או בין השכנים בבנין, וזה בתאוות, וזה בקנאה וכו' וכו', ועי"ז השחיתו את נפשם ושרפו את זמן חייהם על הבל וריק, ודברים לא חשובים כלל המכלים גוף ונפש.
והנה כל זה גלוי ומפורסם וידוע לכל בדרך הכלל, ואעפ"כ כולם נכשלים בזה בגדול, ואשרי הזוכה להחדיר ללבו ומוחו, ומתורגל היטב בדבר זה, לא להכנס כלל (ולבטח לא להכנס לעומק) לדברים שהם חסרי חשיבות לנצח.
והנה היצר הרע מתלבש במצוות כידוע מדברי רבינו ז"ל (רבי נחמן מברסלב) (ליקו"מ קמא סי' א), פעם זה מצוות קנאות, קנאת ה' צבאות, ופעם זה "לחנך" את הזולת, וכל מיני טיעונים לשם שמים שאין להם כיסוי במציאות כלל,
ואפילו מה שהוא באמת לשם שמים, מ"מ אסור להיות שוטה וחמום מוח, ומה גם שיתכן שהכל נובע ממידותיו הרעות כגון כעס וגאוה וחוסר סבלנות וענווה.
וזה כלל גדול "חבל על הזמן", כי הזמן שווה יותר מכסף וזהב, ואי אפשר להשיגו (אם כי לפעמים ניתן ל"קנותו", דהיינו כגון שבמקום שהוא יהא "מטפלת" ישלם עבור מטפלת וכיוצ"ב והזמן הזה ינצל לעבודת ה'.)
בברכת התורה וכטו"ס, ראש ישיבת ברסלב
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.
נ.ב תרומות – מתקבלות בברכה
(ניתן להקדיש לתפילה ו/או לעילוי נשמה או סעודות חמות לעניים הגונים)
לדף התרומות לחץ >>donate
ישיבת ברסלב מאיר
מנהל הישיבה 050-4161022