הכל נברא בשביל ישראל

הכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל [הכל כל העולם – צריך לקלוט את זה, להבין להפנים כל העולם נברא בשביל ישראל – לא שנהיה מגושמים והולכים אחרי הבלי העולם הזה כגויים אלא בעבור שנתעלה ברוחניות ונדבוק בו ית' ברצונות וכיסופין – וכשמבינים את זה ניתן להבין למה צריך עלינו להבדיל את עצמינו מן הגויים וכל המתדמים להם הן בלבוש הן בדרכי הנהגות העלום במראה דיבור ומעשה כמה שיותר רחוק… כי התכלית של יהודי זה החכמה הרוחניות הקדושה…

וישראל בעצמן, עיקר בריאתם בשביל בחינת שבת, שהיא [הבחינה של שבת היא] התכלית להתענג בעולם רוני בלי מעשה גשמי רק עונג רוחני ושיכלי, כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ, שהוא בחינת עולם הנשמות, שהוא עולם שכלו שבת. ושם [בבחינת שבת] ישיגו את השם יתברך כראוי, בלי שום מסך המבדיל ובלי שום מונע, כי אז יהיה נעשה אחדות גמור, וכל אחד יהיה מראה באצבעו: זה ה' קוינו לו! כמו שאמרו רבותינו ז"ל.

וזה התכלית אי אפשר להשיג בשלמות, רק דיקא על-ידי שעוברת הנשמה בעולם הזה השפל שנברא בששת ימי המעשה [כדי להתנסות בנסיונות ולעבור מבחנים לעלות כיתה ומעלות בקדושה וטהרה…] ;

וזה באמת מנפלאות הבורא יתברך.

(ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן לט).