ושמחת בכל הטוב

ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך | פרשת השבוע כי תבוא | ברסלב מאיר

תקציר : כמה טוב ושפע יש בדורינו… מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך. ולכאורה היה צריך להיות המצב, שכל יושבי תבל ישמחו שמחה עצומה כל יום כל היום, ויודו וישבחו ויתקרבו לה', ובמציאות לא כן פני הדברים. ועיקר שורש הדברים הוא מכח שאנשים הם כפויי טובה, ורחוקים מהכרת הטוב.

ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך | פרשת כי תבוא

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת כי תבוא.
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

וזהו (דברים כו-יא) "והיה כי תבוא… ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך".

השי"ת משפיע עלינו, כל הזמן ממש, בלי הפסקה כלל שפע עצום של טובות אשר אין להם מספר,
כגון עצם החיים, ובריאות לאלפי פרטים מגופינו (אשר בדרך כלל, בכלל לא שמים לב לכך, עד שח"ו משהו לא תקין באחד מהאלפי חלקים ופרטים שבגופינו), וכל ההצטרכויות גופינו כגון אויר לנשימה, ומים ומזון להחיותינו, ומגוון עצום של מזון (פרי אדמה, פרי העץ, ממוצרי חלב, מוצרי בשר, וכו' וכו' ובפרט בדורינו אנו, אשר המגוון הוא עצום והולך וגודל ומרבה לשמחת כל יושבי תבל), וצאצאים, ואינסוף נחת מהזאטוטים וכו'.

ובדורינו ישנה היכולת לנוע לכל מקום ובמהירות עצומה. ובפרט ביחס לדורות הקודמים, אשר נסיעות של אלפי קילומטרים – היתה משימה קשה מאד, וכרוכה בסיכונים תמידיים לאורך תקופה ארוכה מאד, יום יום שעה שעה, ואילו כיום ניתן לגמוע מרחקים הנ"ל במספר שעות,
ונייר כתיבה ועט שפעם הי' יקר מאד ומסובך, והיום הוא בהישג יד כל תמורת כמה פרוטות,

וטלפון ופאלפון המאפשר להתקשר עם אנשים הנמצאים במרחקים אדירים, מכל מקום לכל מקום, מצלמות וצילומים, וניתן להשיג ספרי קודש הנדפסים ככל העולה על הדעת, וכן ניתן היום לאכסן אלפי ספרים במכשיר קטן מאד, ומשקפיים מולטיפאקל, ומכשירי הקלטה ושמיעה ניידים, וביגוד מכל החומרים וכל הסוגים, ותחבורה מכל מקום לכל מקום, וחשמל, ומזגן לקיץ ולחורף, אשר מקילים את החיים והתיפקוד של האדם.
ושעון, ושעון מעורר, ומחשבון, וכלים מכלים שונים, בכל גודל ובכל צבע, לכל צורך ופינוק, ואפשר להוסיף ולהוסיף.
עוד ועוד חסדים אשר השי"ת עושה עם הנבראים תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה. והחסדים הולכים ומתרבים מיום ליום.

מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך.

ולכאורה היה צריך להיות המצב, שכל יושבי תבל ישמחו שמחה עצומה כל יום כל היום, ויודו וישבחו ויתקרבו לה',
ובמציאות לא כן פני הדברים. ועיקר שורש הדברים הוא מכח שאנשים הם כפויי טובה, ורחוקים מהכרת הטוב.
כי מבואר בדברי רבינו הקדוש ז"ל (שיחות הר"ן סי' ה) שכל ההמצאות והכלים הנפלאים המתחדשים – הכל מלמעלה, כי לא היה אפשר לבוא לזה רק ע"י שהתנוצץ להם השכל, שבא מלמעלה, כי כשהגיע העת והזמן שיתגלה בעולם אותה החכמה או תחבולה, או כלי וכו' וכו' שולחים השכל מלמעלה, כדי שיתגלה בעולם עיי"ש.

והעולם במקום להתבונן בכך ולהודות לה', תולים ואומרים שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח-יז). וגם אנשים לא מסתפקים בכלום, וככל שמשפיעים להם יותר, חושבים שזה כלום וחייבים להם יותר (כאילו חייבים להם משהו!), ושוקעים וטובעים בשפע רב ועצום בלי להרגיש שיש משפיע העושה כן מרוב טובו ורחמנותו.

ולא טורחים להגיד 'תודה' אפילו פעם אחת, אע"פ שהיו צריכים להודות כל הזמן בלי הפסקה, ואפילו כשכן מודים, מקצרים מאד, ולא אומרים מספיק מעומק עומק הלב, וקרובים הדברים להיות מן השפה ולחוץ.

ומכיון שכל הטוב שמקבלים חינם – לא שמחים בו, ולא מכירים בטובתו, ועיניהם תמיד על מה שעוד אין להם או שיש לזולתם – לכן לא טוב להם, והתנהגות זו גורמת ג"כ קיטרוג בשמים כידוע משיחת רבינו ז"ל.
וזה דקמזהיר הפסוק לטובתו "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך".

ויהי רצון שנקיים את הדברים כפשוטם.

בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד