כתוב בתורתינו הקדושה (בסוף פרשת ראה, דברים טז-יג, וכו') חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים.. ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך, שבעת ימים תחוג לפני ה' אלקיך, והיית אך שמח (והעולם מכח השיר "ושמחת בחגך, והיית אך שמח" חושבים שהוא פסוק אחד, ולא היא).
ושמחת בחגך והיית אך שמח | חג הסוכות שמח
והנה החג הקדוש הנפלא והנעים והמתוק הזה הוא מושפע ממצוות רבות ועניינים רבים, כנטילת לולב, הדסים וערבות, ואתרוג, שהרבה הלכות יש בהם, והרבה טירחא והוצאות ממון יש בקנייתם כשמהדרין מצוות כל אחד כפי יכולתו, וכן בבניית הסוכה עם ריבוי הלכותיה והישיבה בה והמגורים בה ממש כאילו היא ביתו ממש,
והאכילה והשתיה בתוך הסוכה, ובפרט אכילת כזית לחם מחמשת מיני דגן שהיא חובה דאורייתא בליל הראשון, והשינה בה, והשהיה בה בצלא דמהימנותא תחת כנפי השכינה,
והזכיה העצומה לארח את האושפיזין הקדושים אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, משה רבינו אדון כל הנביאים, אהרן כהנא קדישא האוהב ישראל, יוסף הצדיק שלימות הקדושה ושמירת הברית, דוד המלך נעים זמירות ישראל,
העסק התורה במוחין דגדלות בתוך הסוכה, הזמירות שירות ותשבחות שבתוך הסוכה, הדברי תורה, מוסר יראת שמים עבודת ה' וחסידות, ההזדמנות לקשר קשרים טובים עם בניו ובנותיו באוירה דקדושה שונה מאשר כל השנה, ואמירת הלל השלם כל ימי החג בשמחה ובדביקות, ובסופו הושענא רבא,
וריבוי הזמירות והתפילות וחבטת הערבות ולהיות נעורים בו בעסק התורה. ולמחרת לקינוח וליפתן חג שמיני העצרת ושמחת תורה עם השמחה המיוחדת והעצומה ספוגת אהבת התורה ושמחת התורה, זקנים עם נערים וכל עניניה ותיקוניה הנפלאים…
נמצא שבכל הימים הקדושים האלו אנו טבולים וספוגים בשמחת המצוות עם מצוה מיוחדת לשמוח בשמחת החג ומצוותיה ועניניו, וקבלת שכר עצום על השמחה, והוא הפלא ופלא.
אבל ישנם גם בעלי מוחין דקטנות, שכל החג וגם מלפניו מלאי לחץ ודאגות וטיפה מרה שחורה, על ספיקות בבניית והלכות הסוכה, וכשרות ד' המינים, ולא מבינים ולשמחה מה זו עושה, ויש לעזור להם לפשט את העניינים, ולשמחם ולסעדם גשמית ונפשית ורוחנית כ"א כפי ענינו והצטרכותו וכמ"ש (שם טז-יד) ושמחת בחגך אתה.. ועבדך ואמתך והלוי והגֵר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, שכולל כל דיצריך סעד ותמיכה גשמית נפשית ורוחנית, וכנ"ל.
והנה יש כאלה שהיצר הרע שם כוחות מיוחדים למעט ולהפריע את שמחת החג, ויש להיות מודע על כך, והמצבים הנ"ל הן נסיונות ככל הנסיונות שמצוה וחובה לעמוד בנסיונות ולהתעלות ולהתגבר ביתר שאת לשמוח כרצון ה'.
אבל מאידך יש הטועים וחושבים שמצוה רבה לשתות ולהמשך אחרי היין ולהיות סובֵא וזולל, ולהרבות בביטול תורה בלי גבול, ולטייל כל החוה"מ ושכל המרבה הרי זה משובח, והדברים בעוונות חדרו עמוק עד שהילדים "דורשים בתוקף" וההורים פוחדים "לאמלל אותם", והכיוון הוא לא נכון, ולא לרצון ה'.
וכנפסק בשו"ע (או"ח, סי' תקכט ס"ג) אדם אוכל ושותה ושמח ברגל, ולא ימשך בבשר וביין ובשחוק ובקלות ראש לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה, אלא הוללות וסיכלות, ולא נצטוינו על ההוללות וסיכלות, אלא על השמחה שיש בה עבודת היוצר,.. ולא יתקבצו לאכול ולשתות אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים.
ויהי רצון שתמיד נזכה לשמוח בה' ותורתו
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
לחץ כאן – להורדה והדפסה של העלון לסוכות