וישב
לכבוד…
אחדשה"ט!
בעזהי"ת אכתוב לך כמה פנינים על פרשת השבוע.
שימוש תלמיד חכם
וזהו (בראשית לז-א) "וישב יעקב בארץ מגורי אביו".
כי אמרו חז"ל (ברכות דף ז:) גדולה שימושה של תורה, יותר מלימודה, ויש לשמש ת"ח ורבו, ללמוד הימנו אורחות חיים נצחיים, וכבר אמרו חז"ל (סוכה כא:) ע"פ (תהלים א-ג) ועליה לא יבול, שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד. ק"ו דברי השקפה, ודברי תורה, מוסר ויראת שמים ועבודת ה'.
ואוי לו למי שאינו משמש תלמידי חכמים, וכמ"ש חז"ל (ברכות מז:) שאפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים- הרי זה עם הארץ.
ואמרו (ירושלמי נזיר פ"ז ה"א) דלא שימש ת"ח-קטלא חייב. ואמרו (סוטה כב.) רשע ערום- זה שקרא ושנה ולא שימש ת"ח. איתמר קרא ושנה ולא שימש ת"ח, ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ. ר' שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור. ר' ינאי אמר הרי זה כותי (ופרש"י [ככותי] ואסור לאכול מפיתו, ולשתות מיינו, דכיון דלא שימש חכמים-אינו מקפיד וכו'), ר' אחא בר יעקב אמר ה"ז מגוש, [פרש"י מכשף, האוחז את העיניים, וגונב את הלבבות].
ואמרו (אבות דרבי נתן פל"ו) מי שאינו משמש לתלמידי חכמים- אין לו חלק לעולם הבא, ואפילו הי' חכם גדול בתורה, אמרו חז"ל (כתובות קיא.) אע"פ שחכם גדול אתה-אינו דומה לומד תורה מעצמו ללומד תורה מרבו.
והנה כתיב (משלי יג-יא) הון מהבל ימעט, וקובץ על יד ירבה. ואמרו חז"ל (עירובין נד: / ע"ז יט.) אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות-מתמעט, ואם קובץ על יד – ירבה אמר רבא: ידעו רבנן להא מילתא ועברי עלה. ואמרו חז"ל (ויקרא רבא יט, ב) תלולית זו של עפר, מי שטיפש מהו אומר? מי יכול לקצות את זו. מי שפיקח מהו אומר ? הריני קוצץ שתי משפלות היום, שתי משפלות למחר עד שאני קוצץ את כולה, כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את [כל] התורה, נזיקין [ב"ק, ב"מ, ב"ב] שלושים פרקים, מסכת כלים שלושים פרקים. מי שפיקח מהו אומר? הרי שונה שתי הלכות היום, שתי הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה.
אמר רב אמי (משלי כד, ז) ראמות לאויל חכמות, אמר ר' יוחנן לכיכר תלוי באוירו של בית, מי שטיפש אומר מי יכול להוריד את זה. מי שפיקח אומר ולא אחֵר תלאו?! אלא מביא שני קנים ומספקן זה לזה ומורידו. כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם? מי שפיקח אומר והוא לא מאחר למדה?! ע"ש.
כך הוא ממש בענין שימוש ת"ח, קובץ על יד ירבה, ואוגר בקיץ לחמו, והיום לומד יסוד בעבודת ה', ולמחר לומד ליישר דעתו והשקפותיו בענין מסויים, וזימנא אחרינא בנושא אחֵר, עד שאוגר אוצרות רבות ועצומו,. אורחות חיים ממש – דטב אינון בעוה"ז ובעוה"ב.
וזה בחינת "וישב יעקב בארץ מגורי אביו", היינו שהיה משמש את אביו הצדיק והתלמיד חכם, עד שאגר בתוכו יסודות ידיעות ואוצרות עצומים. ואורחות חיים בחי' "וישב יעקב בארץ מגורי אביו", ["מגורי" לשון אגירה, וכנ"ל]. וכל מי שזכה לשמש ת"ח, לבסוף מתחרט על זה שלא זכה לשמש יותר. וקל וחומר למי שאינו משמש ת"ח-כמה יתחרט לעתיד לבא, אפילו בעולם הזה, וק"ו לעולם הבא. ואשרי מי שזוכה לשמש ת"ח, כמה יש לו לשמוח בעולם הזה, וק"ו שידשן מעונג בעוה"ב.
בברכת התורה וכטו"ס
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
פרשת וישב – קובת העלון השבועי שע"י מוסדות ברסלב, ישיבת "נצח מאיר"
